פרויקט הלביא – הבדלי גרסאות

על־פי יצרן המטוס היה ייחודו של הלביא בשילוב המיוחד של מטוס בעל גודל פיזי קטן, המכיל מערכות מתוחכמות ועתירות [[תוכנה]]; המטוס נשלט על ידי מערכת [[טוס על חוט]] משוכללת ומתקדמת. תצורה [[אווירודינמיקה|אווירודינמית]] חדישה הקנתה למטוס כושר תמרון מעולה, ומערכות [[אוויוניקה]] פורצות דרך שילבו ציוד בדיקה אוטומטי להקלת תחזוקת המטוס. מנוע הלביא אמור היה להיות מנוע חדיש שטרם נוסה מתוצרת [[פראט אנד ויטני]] (PW1120){{הערה|מנוע זה פותח ממנוע ה־F-100, מנוע מטוסי הקרב F-15 ו־F-16. מנוע זה הניע גם את פרויקט הסופר פנטום של [[התעשייה האווירית לישראל|התעשייה האווירית]], בו הושתל מנוע אחד כזה במטוס פנטום. ראו [[:en:Pratt & Whitney PW1120|בערך באנגלית]].}} ונועד לאפשר למטוס [[יחס דחף-משקל|יחס דחף־משקל]] אידאליאידיאלי. המטוס תוכנן בעזרת [[טייס|טייסי קרב]] של חיל האוויר, וניתנה תשומת לב רבה ל[[ארגונומיה|הנדסת האנוש]] שבו; מרכיב חשוב בתא הטייס הייתה [[תצוגה עילית]] גדולה במיוחד. הלביא נועד להחליף את מטוס ה[[A-4 סקייהוק|סקייהוק]] שהתיישן, את מטוס ה[[כפיר (מטוס)|כפיר]] ואת חלק ממטוסי ה[[מקדונל דאגלס F-4 פנטום|פנטום]]; הלביא אמור היה להיות מטוס קרב רב־משימתי, כדוגמת מטוס ה־[[F-16 פייטינג פלקון]], ואף להיות טוב ממנו.{{הערה|דני שלום: 50 שנות עליונות אווירית. כנרת, בית הוצאה לאור, 1998. עמ' 178-179.}}