השקיה – הבדלי גרסאות

בישראל פותחה שיטה המכונה [[השקיה בטפטוף]], המשמשת כיום בכל העולם, חוסכת מים רבים ומונעת פגיעה אפשרית בצמחים הקיימת בשיטות אחרות. פגיעה כזו יכולה להיגרם בשל מירווחי זמן גדולים מדי בהם הצמחים עלולים להיות שרויים ללא מים, בין פעולת השקיה אחת לשנייה. עבור אקלימים יבשים וחקלאים חסרי אמצעים פותחה שיטה של [[השקיה בטפטוף בעזרת כוח המשיכה]], הכוללת מכל מים הממוקם במקום גבוה. שיטה זו קלה להפעלה וזולה ביותר, מתאימה לחלקות קטנות ומשדרגת את איכות היבולים במדינות עניות, עד כדי מעבר מ[[חקלאות קיום]] לשיווק.

 

 

==השקיית עזר==

כאשר מדובר על [[גידול בעל|גידולי בעל]], הכוונה לגידולים (בעיקר עצים ודגנים) הגדלים ללא השקיה כלל.

 

 

בדגנים, בעיקר בחיטה, השקיית עזר נועדה להשלים במידת הצורך (כלומר אם לא יורדים מספיק גשמים או שאינם יורדים בעתם) את כמות המים שמקבלים השיבולים למנת המים האופטימלית הרצויה לחיטה. ניתן להשקות עם הנביטה, או מיד אחריה במטרה לתת לשיבולים מזון להתפתחותן, פרקי זמן אחרים בהם ניתן להשרות הם בעת ההשתבלות, או בשלב התמלאות הגרעינים בשיבולת במטרה לאפשר את השלמת התפתחות החיטה ויצירת יבול במלוא הפוטנציאל שלה.