לשון סגי נהור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 42:
*{{ציטוטון|אראה בנחמה (כשהכוונה: לא אראה בנחמה) אם לא הרגתי עד זומם}}{{הערה|1=[[מסכת מכות]] דף ה'/ב'}}.
 
לעתיםלעיתים נדירות מצאנו ביטויים או כינויים הבאים בלשון סגי נהור אשר היפוך משמעותם נעשה מטובה לרעה. אחד מהם הוא התואר המובא בתורה לאשתו של משה - 'כושית'{{הערה|1=במדבר י"ב, י"א}}, ופירש רש"י כי בגלל יופיה היפכו את תוארה מ'נאה' ל'כושית', כדי שלא תשלוט בה [[עין הרע]]. וכן מובא בתלמוד התואר 'כושאי' (כושים) ככינוי בלשון סגי נהור לאנשים יפים{{הערה|1=[[מסכת סוכה]] דף נ"ג/א'}}.
 
==שימוש בלשון סגי נהור בסלנג==
גם בלשון הדיבור וב[[סלנג]] נעשה שימוש בלשון סגי נהור, וכאן יש לעתיםלעיתים חשיבות לאינטונציה שבה נאמרות המילים. כאשר אומרים על מישהו שהוא "חכם גדול" הכוונה היא, פעמים רבות, שהוא לא ממש חכם, כלומר, קיים פער בין הנאמר לבין המשתמע. הדבר יוצר, בדרך כלל, רושם של לגלוג כלפי זה שמדברים אודותיו, לדוגמה:
 
:המילה "נח" היא מילה קצרה מאוד, ולכן צריך כישרון מיוחד כדי [[נח בשבע שגיאות|לכתוב אותה בשבע שגיאות]].
שורה 53:
:'''ב:''' ביג דיל!
 
לעתיםלעיתים נכתבת המילה ב[[מרכאות]], כדי להדגיש שאין מדובר במשמעותה הרגילה, אלא במשמעות סגי נהור:
:יוסי הוא ממש "כישרון מוזיקלי", כולם יוצאים ברגע שהוא מתחיל לנגן.
כאשר שימוש כזה נעשה בדיבור, יש המוסיפים לו את המילים "במרכאות כפולות" ואף "במרכאות כפולות ומכופלות", כדי שלא להותיר ספק באשר למשמעותו: