שפה רשמית – הבדלי גרסאות

בדרך כלל, שפה רשמית של מדינה היא השפה המשמשת את מוסדות השלטון (כמו: ה[[פרלמנט]] ([[הכנסת]]), [[בית משפט|בתי המשפט]], מוסדות ה[[ממשל|שלטון]]). שפות רשמיות במדינה או [[טריטוריה]] כלשהי אינן מייצגות בהכרח את השפות שבהן עושים שימוש רוב או אפילו חלק מ[[תושב|תושבי]] המקום, אלא מתייחסות רק לשפות שבהן משתמש ופועל ה[[ממשל]] המקומי. לעתיםלעיתים קרובות, קביעת שפה או שפות כרשמיות (או ההחלטה לקבוע שלא יהיו כלל שפות רשמיות) היא עניין שנתון ב[[מחלוקת]].{{הערה|אלן פטן, [http://www.princeton.edu/~apatten/languagepolicy_politicaltheory.pdf Political theory and language policy], [[אוניברסיטת מקגיל]] (מתוך Political theory (Princeton), קובץ 29, כרך 5, עמ' 691-715, אוקטובר 2001) {{אנגלית}}}}

לכמחצית ממדינות העולם יש שפה רשמית. לחלק מהמדינות יש רק שפה רשמית אחת, כמו למשל [[אלבניה]], [[צרפת]] (על אף שבצרפת יש שפות מקומיות נוספות) או [[גרמניה]]. למדינות אחרות ישנה יותר משפה רשמית אחת, לעתיםלעיתים גם יותר משתיים: ל[[בלגיה]], [[קנדה]], [[פינלנד]], [[אפגניסטן]], [[פרגוואי]], [[בוליביה]], [[שווייץ]], [[הודו]], [[דרום אפריקה]] ו[[ישראל]] יש יותר משפה רשמית אחת.