אקס-מן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 16:
"'''האקס-מן'''" (ב[[אנגלית]]: '''The X-Men'''){{הערה|סדרת החוברות הראשית פורסמה גם בשם ''Uncanny X-Men'' ("אקס-מן המופלאים") והחל משנת [[2017]] גם ''Extraordinary X-Men'' ("אקס-מן היוצאים מן הכלל")}} היא קבוצה [[דמות בדיונית|בדיונית]] של [[גיבור-על|גיבורי-על]] המופיעה בחוברות ה[[קומיקס]] ב[[יקום מארוול|יקום]] [[מארוול קומיקס]]. הופעתה הראשונה הייתה בספטמבר [[1963]] בחוברת ''The X-Men #1'', והיא נוצרה על ידי הכותב [[סטן לי]] וה[[מאייר]] [[ג'ק קירבי]]. [[זיכיון (מדיה)|זיכיון]] האקס-מן הוא מהזיכיונות הפופולריים והמצליחים ביותר בתעשיית הקומיקס, עם עשרות [[ספין-אוף|סדרות בת]] המבוססות עליו ואמנים רבים שהפכו לכוכבים בתעשייה בעקבות מעורבותם בו. כמו כן, זיכיון הקומיקס זכה לעיבודים למדיות נוספות כמו [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]], [[סדרת טלוויזיה|סדרות]] [[אנימציה]] ו[[משחקי מחשב]], כאשר המפורסם ביניהם הוא [[אקס-מן (סדרת סרטים)|סדרת סרטי אקס-מן]] הקולנועיים.
 
האקס-מן הם [[מוטאנט (קומיקס)|מוטאנטים]] - [[תת-מין]] ו[[מיעוט]] של בני אדם אשר בעקבות קפיצה [[אבולוציה|אבולוציונית]] נולדו עם יכולות על-אנושיות. האקס-מן נלחמים למען שלום ושוויון בין בני אדם ומוטאנטים בעולם שבו אי-סובלנות אנטי-מוטאנטית היא רחבה וחסרת רחמים. הם מונהגים בידי [[צ'ארלס אקסבייר]], הידוע בכינוי פרופסור אקס, מוטאנט רב עצמה בעל כוחות [[טלפתיה]] שמסוגל לקרוא מחשבות ולשלוט בהן. יריבם הגדול ביותר הוא [[מגנטו (קומיקס)|מגנטו]], מוטאנט רב עצמה המסוגל לשלוט ב[[שדה מגנטי|שדות מגנטיים]]. לפרופסור אקס ומגנטו יש השקפות עולם ופילוסופיות מנוגדות לגבי היחסים בין בני אדם למוטאנטים. בשעה שפרופסור אקס פועל לכיוון שלום והבנה בין מוטאנטים לבני אדם, הרי שמגנטו רואה בבני האדם כאיום ומאמין בנקיטת גישה אגרסיבית יותר כלפיהם, אם כי מצא את עצמו לעתיםלעיתים עובד במשותף עם האקס-מן.
 
פרופסור אקס הוא מייסד בית הספר לצעירים מחוננים ע"ש אקסבייר, שידוע לרוב כאחוזת אקס - בית ספר אשר מגייס מוטאנטים מכל רחבי העולם. בית הספר ממוקם ב[[מחוז וסטצ'סטר]], [[ניו יורק]], והוא ביתם של חברי האקס-מן ומקום האימונים שלהם. חמשת חברי האקס-מן המקוריים הם [[סייקלופס]], [[ג'ין גריי]], [[חיה (קומיקס)|חיה]], [[אייסמן]] ו[[אנג'ל (קומיקס)|אנג'ל]]. מאז הופעתם לראשונה, מוטאנטים רבים הצטרפו לקבוצה ממדינות שונות ורקעים שונים.
שורה 70:
 
===מסע בחלל===
מסע ב[[חלל]] היה מוטיב חוזר בסדרות האקס-מן מאז "[[אקס-מן: סאגת הפניקס האפלה|סאגת הפניקס האפלה]]". מאז, סיפורים אשר התרחשו בחלל היו קשורים ל[[שי'אר]] - בני בריתם של האקס-מן ולעתיםולעיתים יריביהם - ולסיפורים הקשורים ב[[כוח הפניקס]] החוצני. החלל היה גם ה[[רקע]] לסיפורים הנוגעים לגזע [[הברוד (גזע בדיוני)|הברוד]], כמו למשל הסיפור הראשון בו הם הוצגו.{{הערה|''Uncanny X-Men #155-156''}} באמצעות סיפורים אלה הוצגו גם דמויות קשורות כדוגמת קבוצת [[סטארג'אמרס]] והאח השלישי לבית סאמרס - [[וולקן (קומיקס)|וולקן]]. מסע בחלל שיחק תפקיד חשוב בהרצתו של [[ג'וס וידון]] לחוברות [[אקס-מן המדהימים]] (''Astonishing X-Men'') עם הצגתו של ארגון [[S.W.O.R.D.{{D}}]] ואחד מהסיפורים האחרונים שבכתיבתו שנקרא "בלתי ניתן לעצירה". קשתות סיפור עיקריות המשתמשות במוטיב זה הן "[[אקס-מן: הסוף]]", "עלייתה ונפילתה של אימפריית השי'אר", "[[אקס-מן: שובר המלכים]]", "[[מלחמת המלכים]]" ו"[[אקס-מן: המערבולת השחורה|המערבולת השחורה]]".
 
===שפיות===
שורה 109:
: [[כריס קלרמונט]], כותב ''Uncanny X-Men'', {{כ}}1981
|}
הקונפליקט בין מוטאנטים לבני אדם רגילים לעתיםלעיתים מקבל השוואה לקונפליקטים של קבוצות [[מיעוט]]ים כמו [[אפרו-אמריקני]]ם, [[יהודים]], [[קומוניזם|קומוניסטים]], קהילת ה[[להט"ב]] וכיוצא בזה.{{הערה|Hall, Kelley J.; Lucal, Betsy (January 1999). "Tapping into parallel universes: using superhero comic books in sociology courses". Teaching Sociology 27 (1): 60–66. DOI:10.2307/1319247. JSTOR 1319247}}{{הערה|1=Shuckburgh, Emily (2008). [http://books.google.co.il/books?id=t1Gsqgt8GoQC&redir_esc=y Survival: The Survival of the Human Race] Cambridge University Press. p. 69. {{ISBN|978-0-521-71020-6}}. Retrieved July 14, 2011}} ברמה האישית, מספר חברים בקבוצה משמשים כ[[מטפורה]] היות שכוחותיהם משרטטים מאפיינים מסוימים בטבעו של האחר.
* '''[[גזענות]]''': אף על פי שבתחילה לא הייתה כוונה לכך, [[צ'ארלס אקסבייר]] הושווה לא פעם לפעיל [[זכויות האזרח]] [[מרטין לותר קינג]], בעוד [[מגנטו (קומיקס)|מגנטו]] הושווה ל[[מלקולם אקס]] המיליטנטי יותר.{{הערה|[http://www.sequart.org/magazine/3201/x-men-is-not-an-allegory-of-racial-tolerance/ X-Men is Not an Allegory of Racial Tolerance], Julian Darius, September 25th 2002}}{{הערה|[http://inhome.rediff.com/movies/2006/may/26xmen.htm Mutants aren't what they used to be], May 26th 2006}} מטרתם של חבורת האקס-מן מתוארת לעתיםלעיתים כהשגת "חלומו של אקסבייר", יחוס אפשרי לנאומו ההיסטורי של קינג [[יש לי חלום]].{{הערה|[http://newsblaze.com/story/20090114162849garr.nb/topstory.html Dr. King's 80th Birthday], Garrett Godwin, January 14th 2009}} מגנטו מצטט בסרט הראשון את מלקולם אקס באומרו "בכל האמצעים הכשרים". חוברות הקומיקס של האקס-מן תיארו את המוטאנטים כקורבנות ל[[מהומה|אלימות רחוב]], מה שמעורר אסוציאציה למעשי [[לינץ']] באפרו-אמריקנים לפני הקמת [[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]].{{הערה|1=Dalton, Russell (2011). [http://books.google.co.il/books?id=Fh-BGBfea9EC&pg=PA89&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Marvelous Myths: Marvel Superheroes and Everyday Faith], Chalice Press. p. 89. {{ISBN|978-0-8272-2338-7}}}} [[סנטינל (קומיקס)|זקיפי הסנטינל]] הרובוטיים וקבוצות שונאי מוטאנטים כגון "חברי האנושות", "העמדה האחרונה של האנושות", "כנסיית האנושות" וקבוצת "המטהרים" של הכומר ויליאם סטרייקר נחשבות כמי שמייצגות כוחות כדוגמת ה[[קו קלוקס קלאן]], שמדכאים את האפשרות לממש את זכויות האזרח ואינן מכבדות את [[חוקת ארצות הברית]].{{הערה|1=Lyubansky, Mikhail (2008). [http://books.google.co.il/books?id=RdXhjmRFCIwC&redir_esc=y Prejudice lessons from the Xavier Institute], The Psychology of Superheroes: An Unauthorized Exploration. Benbella Books. pp. 75–90. {{ISBN|978-1-933771-31-1}}}} ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], חוברות הקומיקס הציגו עלילה המתמקדת באי הבדיוני ג'נושה, שבו המוטאנטים מופרדים ומשועבדים בידי משטר [[אפרטהייד]]. דבר זה מיוחס למתרחש ב[[דרום אפריקה]].{{הערה|1=Booker, M. Keith (2010). [http://books.google.co.il/books?id=K2J7DpUItEMC&pg=PA430&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Encyclopedia of Comic Books and Graphic Novels], ABC-CLIO. p. 430. {{ISBN|978-0-313-35746-6}}}}
* '''[[אנטישמיות]]''': ההשוואה בין סנטימנטים אנטי-מוטאנטים לאנטישמיות מקבלת התייחסות מפורשת מאוד בעשורים האחרונים. מגנטו, ניצול [[השואה|שואה]] בעל מספר מקועקע על זרועו - ובגרסאות מסוימות קורבן ניסויים של [[ד"ר מנגלה]] ב[[אושוויץ]] - רואה את מצבם של המוטאנטים כדומה למצבם של ה[[יהודים]] ב[[גרמניה הנאצית]].{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=bK-ax5Ttj3wC&redir_esc=y X-Men and Philosophy: Astonishing Insight and Uncanny Argument in the Mutant X-Verse], Rebecca Housel, Jeremy Wisnewski, March 23rd 2009, {{ISBN|978-0-470-41340-1}}}} בנקודה מסוימת הוא אף ממלמל את המילים הבאות, "[[לעולם לא עוד]]" (ב[[אקס-מן: סדרת האנימציה]] וכן בסרט [[אקס-מן: ההתחלה]]). ל[[מחנה עבודה|מחנות העבודה]] באי ג'נושה, בהם נצרב מספר למצחם של המוטאנטים, יש הקבלה ל[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] של ה[[נאציזם|נאצים]], כמו גם מחנות הכליאה בסיפור הקלאסי "[[אקס-מן: ימי עבר עתידי|ימי עבר עתידי]]". התייחסות נוספת היא בסרט השלישי, כאשר מגנטו נשאל בידי קאליסטו "אם אתה כל כך גאה בהיותך מוטאנט, היכן הסמל שלך?", הוא מראה לה את המספר המוטבע על זרועו, בו בעת שהוא אומר שלא יתן לאף מחט לגעת בעורו יותר.
* '''[[רב-תרבותיות]]''': דמויות מהמיתולוגיה של האקס-מן מגיעות מלאומים רבים, בכך הן משקפות גם [[מיעוט]]ים דתיים, אתניים ומגדריים. מבין הדוגמאות נמנים [[מגנטו (קומיקס)|מגנטו]], [[שאדוקאט]] ו[[סברה (קומיקס)|סברה]] ה[[יהודים]], [[אם (קומיקס)|אם]] ו[[דאסט]] ה[[אסלאם|מוסלמיות]] ו[[נייטקרולר]] ה[[הכנסייה הקתולית|קתולי]]. [[סטורם]] (או בשמה המקורי - אורורו) מייצגת שני אספקטים של התפוצה האפריקנית, היות שאביה הוא אפרו-אמריקני ואמה [[קניה|קנייתית]]. המוטאנטית [[קארמה (קומיקס)|קארמה]] הצטיירה כקתולית אדוקה מ[[וייטנאם]] שערכה [[מיסה]] ו[[וידוי (נצרות)|וידוי]] לעתיםלעיתים תכופות כאשר הוצגה כחברה מייסדת של קבוצת [[המוטנטים החדשים]]. קבוצה זו כללה גם את [[וולפסביין]] ([[פרסביטריאניזם|פרסביטריאנית]] ממוצא [[סקוטלנד|סקוטי]]), את [[דניאל מונסטאר]] ([[האינדיאנים בארצות הברית|אינדיאנית ילידת אמריקה]]) וכן את [[קאנונבול]] ו[[מאגמה (קומיקס)|מאגמה]] (אדוקי דתות [[יוון העתיקה]] ו[[רומא העתיקה]]). דמויות מלאומים שונים כוללים את [[וולברין]], [[נורת'סטאר]], [[אורורה (קומיקס)|אורורה]] ו[[דדפול]] ה[[קנדה|קנדים]]; [[קולוסוס (קומיקס)|קולוסוס]] ו[[מג'יק (קומיקס)|מג'יק]] מ[[רוסיה]]; [[באנשי (קומיקס)|באנשי]] ו[[סיירין (קומיקס)|סיירין]] מ[[אירלנד]]; [[גמביט (קומיקס)|גמביט]] ה[[קייג'ון]]; [[ת'אנדרבירד]] ו[[וורפאת']] ילידי שבט ה[[אפאצ'י]]; [[פסיילוק]], [[וולפסביין]] ו[[צ'יימבר]] מ[[הממלכה המאוחדת]]; [[ארמור]] ו[[סורג']] מ[[יפן]]; נייטקרולר מ[[גרמניה]]; [[לגיון (קומיקס)|ליג'יון]] מ[[ישראל]]; [[אומגה סנטינל]], ד"ר קביטה ראו, ניל שאארה ואינדרה מ[[הודו]] וכיוצא בזה.
* '''[[זכויות להט"ב]]''': מטפורה נוספת שנקשרה לעולמם של האקס-מן היא ה[[להט"ב]]. מבין נקודות ההשוואה ניתן למנות את גילויים של הכוחות המוטאנטים בגיל ההתבגרות והסתרתם כהקבלה ל[[ארוניסט]]ים.{{הערה|[http://today.msnbc.msn.com/id/12956661 The ‘X-Men’ come out], John Hartl, May 25th 2006}} גם הקומיקס וגם סדרת האנימציה נגעו בסוגיית מגפת ה[[איידס]] בעלילת "[[וירוס הירושה]]", כאשר מוטאנטים סבלו בשנות ה-90 מוירוס מסתורי שגרם למותם של רבים לפני שנמצא לו טיפול. ישנם השונאים אותם רק בגלל זהותם, יש המנסים להמירם לאנשים "רגילים" ומנגד, יש המנסים להביא לשוויון זכויות שלהם. קבוצות שמרניות בארצות הברית גינו את הקומיקס והסרטים משום שלדעתם הם תומכים במתן זכויות ללהט"בים.{{הערה|1=[http://www.sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?f=/c/a/2008/08/06/DD10123QEQ.DTL&type=books X-Men go west, to San Francisco], Peter Hartlaub, San Francisco Chronicle, August 6th 2008}}
* '''[[הבהלה האדומה]]''': לעתיםלעיתים יש ציונים בקומיקס לקיומה של הבהלה האדומה. הצעתו של הסנאטור רוברט קלי ל[[חוקי רישום (קומיקס)|חוק רישום המוטאנטים]] דומה למאמציו של [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס האמריקני]] לאסור [[קומוניזם]] בארצות הברית.{{הערה|1=Raafat, Ahmed; Nasser, Ali (May 2006). [http://books.google.co.il/books?id=VfLEhSj1FSUC&pg=PT31&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Spotlight X-Men], TeenStuff (99)}} בסרט הראשון, קלי מכריז כי "עלינו לדעת מי הם המוטאנטים הללו ועלינו לדעת מה הם יכולים לעשות", ואף מציג רשימה של מוטאנטים ידועים (בדומה לרשימתו של הסנאטור [[ג'וזף מקארתי]] על חברי [[המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית|המפלגה הקומוניסטית]] שעבדו ב[[ממשלת ארצות הברית]]).{{הערה|[http://www.movieinsider.com/archive/4890/ X-Men 3: The Last Stand Movie Review]}}
* '''[[דת]]''': דת היא מרכיב חשוב בחלק מסיפורי האקס-מן. היא מוצגת לחיוב ולשלילה, לעתיםלעיתים באותו הסיפור. הקומיקס מציג [[פונדמנטליזם]] דרך דמותו של הכומר ויליאם סטרייקר וקבוצת "המטהרים" שלו, קבוצה של שונאי מוטאנטים שהוצגה בשנת [[1982]] בסיפור "[[אקס-מן: האל אוהב, האדם הורג]]". המטהרים מאמינים כי המוטאנטים אינם בני אנוש כי אם ילדיו של [[השטן]], והם ניסו להשמידם מספר פעמים, למשל בסיפור "קץ הילדות" משנת [[2006]]. בניגוד גמור לכך, הדת היא חיונית לחייהם של חברי אקס-מן שונים כמו [[נייטקרולר]], קתולי מאמין, ו[[דאסט]], מוסלמית הלובשת [[חג'אב]].
* '''[[תת-תרבות]]''': בכמה מקרים, המוטאנטים בעולם האקס-מן שאפו ליצור תת-תרבות משלהם. חוברות הקומיקס הציגו אסופת מוטאנטים שנודעה בשם "ה[[מורלוקים]]", אשר בחרה להסתתר מפני האנושות בתעלות התת-קרקעיות של העיר [[ניו יורק]]. תעלות אלו שימשו כ[[רקע]] לרבים מהסיפורים, ביניהם "[[אקס-מן: טבח המוטאנטים|טבח המוטאנטים]]". עצם קיומה של אסופת המוטאנטים הזו מוסיף נדבך חשוב לקומיקס אודות קבוצה המבקשת לבודד את עצמה מחברה המסרבת לקבלה. בסיפוריו של [[גראנט מוריסון]] מתחילת [[שנות ה-2000]], המוטאנטים מתוארים כתת-תרבות המורכבת מחבורות שונות, שמשתמשים בשמות קוד כתחליף לזהויותיהם, ומעצב אופנה פופולרי יוצר להם תלבושות המותאמות ל[[פיזיולוגיה]] המוטאנטית שלהם. העיר המוטאנטית "מחוז אקס" משמשת כ[[אנלוגיה]] לדרך בה מיעוטים יוצרים תת-תרבות ושכונות משלהם שמבדילים אותם מהסביבה הנורמטיבית.