תסריט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 17:
===סינופסיס===
תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים של ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס למשוך את תשומת לבם של קרנות או מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה
===טריטמנט===
שורה 26:
===תסריט צילומים===
תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד על ידי [[במאי קולנוע]], כדי לפרט לא רק את תיאור הסצינות והמתרחש בהן כי אם גם את האופן בו יש לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת)
==עיבוד התסריט==
בהוליווד,
ישנם תסריטאים הנשכרים כדי לבצע כתיבה מחדש של תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים כי ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה מחדש כזו נפוצה בשלב ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להפוך טריטמנט לתסריט באורך מלא, או כאשר המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון זה ישנם תסריטאים מיוחדים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, וכן הלאה. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.
שורה 38:
==סוגי תסריטים==
חלק ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים על ידי "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה של המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים
מסיבה זו, אפשר להתוות כמה סוגים בסיסיים של מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, ב[[סרט טלוויזיה|סרטי טלוויזיה]] ובסדרות טלוויזיה. אלה משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הקיימים באגדות עם) עם פיתוחים ותוספות שוליים:
שורה 47:
* '''מסגרת הזמן''': ברוב המקרים, כדי לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן שבה על הגיבור להשיג את מטרתו. מסגרת הזמן משמשת בדרך כלל גם כדי להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.
* '''סדרת הניסיונות''': ברוב המקרים, עושה הגיבור מספר ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות אלו מביאים אותו למסקנה כי עליו לשנות את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה כדי להתגבר על קשייו.
* '''האשליה''', או "הסיום הכוזב": בסרטים רבים, כולל הסיפור גם שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את עצמם שהבעיה באה על פתרונה והסיפור בא אל קצו. שלב עלילתי זה נפוץ בסוגים רבים של סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא
* '''שיא''': השיא (climax) של העלילה מגיע בדרך כלל זמן לא רב לפני סופה. בנקודת השיא של הסיפור מתנגשים בדרך כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, כאשר הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, במקרה ומדובר בטרגדיה, הוא נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.
* '''התרה''': שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך מספר שניות ואף דקות. לדוגמה, בסרטי פעולה, שלב זה מאפשר לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר כי הלקחים המוסריים הנכונים נלמדו על ידי הגיבור והופנמו היטב.
|