הבדלים בין גרסאות בדף "לאומנות"

נוספו 14 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
בוט החלפות: לעיתים
מ (בוט החלפות: לעיתים)
'''לאומנות''' היא [[לאומיות]] קיצונית בדרכי מימושה לפיה טובת הלאום קודמת לכל ערך אחר ומצדיקה ומרוממת כל פעולה המקדמת מטרה זו. האידאולוגיה בצורותיה היותר קיצוניות לעתיםלעיתים גם רואה את ה[[לאום]] של הדוגל בה כ[[עליונות|נעלה]] על [[עם|עמים]] אחרים ואת צרכיו כחשובים מצרכיהם של עמים אחרים, ולכן מצדיק את ניצולם. לעתיםלעיתים הרחבה של הגישה מצדיקה לטעמה תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפות התפשטות [[אימפריה|אימפריאליות]].
 
ההבחנה בין [[לאומיות]] ללאומנות אינה פשוטה או מובנת מאליה והיא תלויה בהשקפת עולמו וברקעו של המתבונן. בחלק מן [[שפה|השפות]] כלל לא מצויה [[הבחנה מקבילה]] בין ביטויים אלו.
רעיון הלאומיות קיבל בעולם המודרני דגש אזרחי במדינות כמו [[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], ודגש אתני-תרבותי במדינות כמו [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ו[[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית|איטליה]]. גם בצורתו האתנית-תרבותית רעיון הלאומיות אינו בהכרח רעיון [[שוביניזם|שוביניסטי]] ועוין זרים, ודוגמאות מובהקות ניתן למצוא אצל הוגים כמו [[ג'אמבטיסטה ויקו]] ו[[יוהאן גוטפריד הרדר]] שהשרו מרוחם על הרעיון הלאומי מתוך [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] פלורליסטית. גם אצל הוגה ליברלי כמו [[ג'ון סטיוארט מיל]] ישנה תמיכה ברעיון הלאומי (בספרו ממשל של נציגים).
 
מקובל לכנות לאומיות בשם לאומנות כאשר היא מתרחקת מעמדה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[פלורליזם|פלורליסטית]] ביחס לעמים אחרים, ורואה בעם הספציפי ערך עליון מעל כל ערכים אחרים. הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים [[גזענות|גזעניים]] (כמו ב[[גרמניה הנאצית]]) בהם הקשר הלאומי נקבע בצורה [[ביולוגיה|ביולוגית]], וגזעים מסוימים מאובחנים כנחותים מטבעם. היא יכולה לפנות גם לכיוונים [[פשיזם|פשיסטיים]] (כמו ב[[איטליה הפשיסטית]]) בהם תורת הגזע איננה עיקרית, אך יש בהם הערכת יתר של ה[[מדינה]] מעל ערכי חירות הפרט, קידוש ה[[מלחמה]] וה[[אלימות]], ושאיפות התפשטות אימפריאליסטיות. במקרים רבים מעורבת הלאומנות עם השפעות תרבותיות אחרות, כמו הלאומנות הערבית המושפעת מרעיונות של דחיית ה[[ציונות]], [[לאומנות יהודית]] המשלבת לעתיםלעיתים קרובות קיצוניות דתית על גבול ה[[פונדמנטליזם]] ולאומנות בעולם השלישי המשולבת במקרים רבים עם רעיונות [[סוציאליזם|סוציאליסטיים]] או [[קומוניזם|קומוניסטיים]], אף על פי שבמקורן תפישות אלה מתנגדות ללאומנות ולעתיםולעיתים אף ללאומיות, ודוגלות בשוויון ערך האדם.
 
מבין סוגי הלאומנות:
 
'''לאומנות אזרחית''' - עקרון הלאומנות יבוא לידי ביטוי בכך שטובת המדינה עולה על טובת האזרח במדינה, ולכן ניתן למנוע מן האזרח זכויות מסוימות כאשר הן עומדות כנגד טובת המדינה או המפלגה. לעתיםלעיתים רואה את ה[[לאום]] של הדוגל בה כ[[עליונות|נעלה]] על [[עם|אומות]] אחרות ואת צרכיה כחשובים מצרכיהם של מדינות אחרות, ולכן מצדיק את ניצולם. לעתיםלעיתים הרחבה של הגישה מצדיקה לטעמה תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפות התפשטות [[אימפריה|אימפריאליות]].
 
דוגמאות לסוג הלאומנות הזאת: [[איטליה הפאשיסטית|איטליה הפשיסטית,]] [[האימפריה הרומית]].
 
'''לאומנות אתנית''' - עקרון זה יבוא לידי ביטוי בכך שאידיולוגית קיימת ישות אתנית חיצונית לפרטים, היא העם. (כגון: העם הסלבי, העם הארי, העם היהודי). וטובת העם עולה על טובת פרט מפרטי העם. לעתיםלעיתים רבות אידיולוגיה זו מתקשרת גם לאמונה בכך שהעם עולה עליונות אימננטית על עמים אחרים. ועל-כן רואה את ה[[לאום]] של הדוגל בה כ[[עליונות|נעלה]] על [[עם|עמים]] אחרים ואת צרכיו כחשובים מצרכיהם של עמים אחרים, ולכן מצדיק את ניצולם. עד הרחבה לכדי תוקפנות קיצונית כלפי עמים אחרים, בין הנמצאים במדינות שכנות, ובין עמים הנמצאים במדינתו. דוגמאות לכך ניתן למצוא בחוקים כלפי היהודים לאורך אלפי שנים וחוקים שנחקקו במדינת ישראל לטובת הלאום היהודי.
 
דוגמאות לסוג הלאומנות הזאת: [[גרמניה הנאצית]].