טירה – הבדלי גרסאות

טירות רבות נבנו בהתחלה מחומרים פשוטים כגון [[עפר|אדמה]] ו[[עץ (חומר גלם)|עץ]] אולם ביצוריהן חוזקו במהרה ב[[אבן]]. הטירות המוקדמות ניצלו מאפייני הגנה טבעיים כגון [[הר]]ים או [[נהר]]ות ולא היו בהם ה[[מגדל]]ים או [[חרך ירי|חרכי הירי]] שהפכו מאוחר יותר לסממנים המזהים של הטירות, אלא התבססו על [[מגדל עוז (ביצור)|מגדל עוז]] מרכזי. בסוף [[המאה ה-12]] ותחילת [[המאה ה-13]] החלה להתפתח גישה מדעית להגנות הטירה שהובילה להוספה של מגדלים ו[[צריח (מגדל שמירה)|צריחים]] רבים ל[[חומה|חומות]] עם דגש על אש אגפית. רבות מן הטירות החדשות שנבנו באותה התקופה היו מצולעות או שהסתמכו על הגנה [[מצודה קונצנטרית|קונצנטרית]] - רמות שונות של הגנה אחת אחרי השנייה ותפקדו יחדיו כדי למקסם את כח הירי של הטירה. לא כל מאפייני הארכיטקטורה של הטירה נועדו למטרות צבאיות אלא לעתיםלעיתים נועדו לשמש כסמלי כוח וגדולה.

התכלית העיקרית של הטירה הייתה כמרכז צבאי ומנהלי. הטירה נועדה להגן על יושביה אולם היא גם הייתה כלי התקפי ולעתיםולעיתים קרובות שימשה כ[[מפקדה]] אזורית ממנה יכל הצבא לצאת להתקפות בשטח אויב. הכובשים ה[[נורמנים]] ב[[אנגליה]] הקימו טירות הן למטרות הגנתיות והן כדי להרגיע את האוכלוסייה המקומית. עם התקדמותו של [[ויליאם הכובש]] לתוך אנגליה הוא ביצר עמדות מפתח על מנת להגן על השטח שכבש, ובין השנים [[1066]] ו-[[1087]] הוא הביא לבנייתן של 36 טירות ברחבי המדינה.

הטירה הייתה מוקמת בדרך כלל על [[גבעה]] שטוחה, שנקראה בצרפתית ובאנגלית '''Motte''', כדי שהגישה אליה תהיה קשה לאויב. לעתיםלעיתים הגבעה הייתה טבעית אולם במרבית המקרים היא הייתה מעשה ידי אדם. חפירת האדמה לצורך יצירת הגבעה יצרה [[חפיר]] מסביבה, ששימש גם הוא כאמצעי הגנה ולעתיםולעיתים גם מולא במים. החפיר מנע מ[[כלי מצור]] גדולים גישה ל[[חומה|חומות]] החיצוניות של הטירה וכן מנע מתוקפים לחפור מתחת לחומות. הגישה לטירה שעל הגבעה הייתה בדרך כלל באמצעות [[גשר מתרומם]] או גשר אבן שנפרש מעל לחפיר.

מסביב לחצר הפנימית הייתה [[חומה]] הגנתית שהייתה גבוהה דיה על מנת למנוע מצבאות תוקפים לטפס עליה בעזרת [[סולם|סולמות]] ועבה מספיק כדי לעמוד בהתקפות של [[כלי מצור]] כבדים כגון [[קטפולטה|קטפולטות]]. כדי למנוע מאויבים לחפור מתחת לחומה היא הייתה לעתיםלעיתים מבוצרת על ידי שכבת אבן נוספת בבסיסה. שבילי הליכה על החומות אפשרו למגנים לירות מגבוה על התוקפים ו[[שינות]] (בליטות מרובעות לאורך החומה) העניקו להם הגנה נוספת. לאורך החומה נבנו [[צריח (מגדל שמירה)|צריחים]] ו[[מגדל שמירה|מגדלים]] רבים במרווחים קבועים ששימשו כעמדות ירי ותצפית. רק החל מ[[המאה ה-13]] נוספו לחומה גם [[חרך ירי|חרכי ירי]] ל[[קשת (כלי נשק)|קשתים]], שכן לפני כן היה חשש שהם יפגעו בחוזקה של החומה.

ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] [[אחוזה|אחוזות]] ו[[ארמון|ארמונות]] תפסו את מקומן של הטירות כמקום מגוריהם של האליטה וכסימן לכוחם, אף על פי שטירות עדיין שימשו לעתיםלעיתים תפקיד צבאי חשוב, כמו למשל ב[[מלחמת האזרחים האנגלית]]. מאמצע [[המאה ה-18]] נבנו טירות מדומות רבות כחלק מאופנת [[התחייה הגותית]] של [[התנועה הרומנטית]], כאשר הדוגמה המוכרת ביותר לכך היא [[טירת נוישוונשטיין]] שב[[בווריה]]. אולם אף על פי שמבחינה חיצונית טירות אלו דמו לטירות העתיקות, עיצוב הפנים שלהן היה שונה לגמרי ומודרני.