ימות המשיח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 192.114.7.2 (שיחה) לעריכה האחרונה של נדב ס
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 2:
ב[[יהדות]], '''ימות המשיח''' הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע ב[[אחרית הימים]], שהוא לפי האמונה [[מלך]] מבית [[דוד]] (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את [[עם ישראל]] וימלוך עליהם בדרך ה[[תורה]]. המושיע נקרא [[מלך המשיח]], על שם המנהג למשוח ב[[שמן]] (המשחה) מלכים על מנת לציין את המלכתם.
 
היחס שבין ימות המשיח לבין אירועים אחרים המוזכרים כעתידים להתרחש באחרית הימים, אינו ברור ונתון לוויכוח. במקביל ל'''ביאת המשיח''' אירועים אחרים המוזכרים, כבאים לפניו, אחריו או יחד עמו, הם [[תחיית המתים]], [[מלחמת גוג ומגוג]], [[יום שכולו שבת]], בניין בית המקדש (תוס' שבת סג ע"א) ועוד; לעתיםלעיתים משייכים לתקופות אלה את השם [[העולם הבא]], ולעתיםולעיתים הוא מוזכר כשם ל[[חיים שלאחר המוות]]. גם את [[גן עדן]] ו[[גיהנום]] היו ששייכו לאירועים היסטוריים באחרית הימים.
 
הימים שלפני ימות המשיח נקראים [[חבלי משיח]] (או "[[עקבתא דמשיחא]]" - עקבי משיח) ומתוארים בדרך כלל כימי פורענות וצרות קשות. בהגות ה[[ציונות דתית|ציונית-דתית]] התפתח גם המושג [[אתחלתא דגאולה]] במשמעות שראשית צמיחת הגאולה לקראת בואו של המשיח, תהיה לא בדרך של הופעה פתאומית וניסית ובהתערבות אלוהית ישירה, אלא כצמיחה הדרגתית של הגאולה שנעשית בדרך הטבע ובמפעלי אנוש, שעליה חלקו הציבור החרדי במשמעותו בעיקר{{הערה|1=ע"פ רש"י, מגילה יז ע"ב, ד"ה אתחלתא דגאולה היא}}.
שורה 54:
 
==נס או טבע?==
ב[[נביאים]] מתוארים ימות המשיח לעתיםלעיתים כימים שבהם ישתנה במידה ידועה טבעו של העולם. דוגמה מפורסמת היא נבואת ישעיהו:
{{ציטוט|תוכן=[[וגר זאב עם כבש|וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ]] וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.|מקור={{תנ"ך|ישעיהו|יא|ו|ט|קצר=כן}}|מרכאות=כן}}
 
שורה 86:
 
==אירועים סביב ימות המשיח==
בנבואות השונות ישנם כמה תיאורים על "יום הדין" או "יום ה'" שלעתיםשלעיתים נקשר לביאת המשיח. לפי נבואת [[זכריה הנביא|זכריה]] תהיה באותו זמן מלחמה עקובה מדם בין הגויים לישראל; יש המזהים זאת עם [[מלחמת גוג ומגוג]] המופיעה ב[[ספר יחזקאל]].
 
תיאורים קשים כאלה נמצאים גם בנבואות אחרות, ועל פיהן דיברו [[חז"ל]] על [[חבלי משיח]] ו[[עקבתא דמשיחא]] (="עקבות משיח"), עד כדי כך שהיו מהם שהתפללו שלא יזכו לראות בביאת המשיח.
שורה 105:
מטבעם של דברים, מרגע שנודע שישנו קץ שבו תגיע הגאולה, נכספו בני האדם לדעת מתי הוא אותו הקץ. שורשם של הדברים נמצא ב[[ספר דניאל]], שבו מבקש [[דניאל]] לדעת מתי יהיה "קץ הפלאות" של גאולת ישראל. דניאל נענה בכמה משפטים סתומים, אשר הוא עצמו לא הבין, כמו שנאמר לו: "לך דניאל, כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ".
 
ואף על פי כן, לא נלאו אנשים לנסות לחשב מתי יבוא הקץ. לרוב על פי אותם חשבונות עמומים שבספר דניאל, ולעתיםולעיתים על סמך חישובים ומסורות אחרים. חישובים כאלה גרמו לעתיםלעיתים רבות למפח נפש רבתי, כאשר הגיע אותו הקץ המיוחל ולא קרה דבר. חכמים הסבירו זאת לעתיםלעיתים בכך שישנם "כמה קצים", והדברים תלויים בבחירתם של ישראל בכך שעושים [[תשובה (יהדות)|תשובה]] ומעשים טובים. עמדה קיצונית יותר השמיע [[רבי אליעזר]] שאמר ש"כלו כל הקצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". וכן הובאה שיטתו ב[[זוהר חדש]], בסוף פרשת [[נח]], במאמר צא מן התיבה, ועל פיה נראה ש[[רבי עקיבא]] תלמידו סבר כך, מכיוון ששניהם מופיעים בסוגיה הנ"ל, ורבי עקיבא לא חולק עליו.
 
בעקבות אותם מפחי נפש קבעו חז"ל עמדה ברורה ביחס לאותם חישובי קץ, ואמרו: "תפוח עצמן של מחשבי קצים" (בנוסח אחר: תיפח רוחם של מחשבי קצים). ועדיין, לא נמנעו חכמי ישראל לאורך הדורות לנסות ולנבא מתי יבוא הקץ המיוחל. ניתן לזהות תבנית חוזרת של חישוב הקץ, כאשר הוא בדרך כלל מנובא לדור-דוריים שלאחר זמן החישוב; לא רחוק מדי ולא קרוב מדי.