ספורט ברומא העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
שורה 83:
ה. סיעות ונטיות אידאולוגיות יהודיות שונות שפעלו בזמנו של הורדוס, כמו הפרושים והצדוקים, לא היו מרוחקות כלל ועיקר מעולם האידיאות היווניות הקלאסיות, כגון הפלאטוניזם והפיתאגוריזם, שתמכו בפעילות הגופנית.
יוצא מכאן, איפוא, כי האווירה שבה תיפקד הורדוס כמלך מטעם הרומאים הייתה בה כדי לקדם את פיתוח הפעילות הגופנית בשטחי שלטונו.
הורדוס עצמו התנהל כאציל הלניסטי לכל דבר. עניין זה התבטא אף בכושרו הגופני, וכדברי יוסף בן מתתיהו: "גם תכונת גופו דמתה לגודל נפשו" בבחינת האידאליזציההאידיאליזציה ההלנית, ושם מציין המחבר כי הורדוס השתבח בתכונות של מתאבק, קשת, מטיל חנית למטרה וצייד מופלא. כמו כן הורדוס מינה פקיד מלכותי מיוחד בחצרו שהופקד על הציד והחזיק שני שומרי ראש שהיו מיומנים "למעשי גימנסטיקה" כדברי יוסף בן מתתיהו.
 
====משחקי ירושלים====
שורה 105:
====תחיית המשחקים האולימפיים====
 
הורדוס שיווה לעצמו דימוי של נדיב ענק, מה שזכה לתואר של האידאלהאידיאל ההלניסטי, ולא בכדי הוא משתבח על ידי בית הקיסרות הרומי בנוסח של "תחום שלטונו קטן מנדיבות/גדלות הרוח ("מגאלופסיכיה") הטבועה בו". במסגרת זו הוא מקים גימנסיונים, היינו בתי חינוך ספורטיביים ומועדוני ספורט ממותקנים היטב, בטריפוליס, בדמשק ובעכו. בצידון ובצור בנה תיאטראות "ובערים אחרות תיקן משרות קבועות לראשי הגימנסיונים ונתן להם את אורחותם שנה-שנה, ודרש מהם, כאשר עשה ליושבי האי קוס, שלא יחדלו הפרסים (פרסי התחרויות) כל הימים" (יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, א' כ"א י"א).
 
הורדוס החליט להפוך את רעיון תחיית המשחקים האולימפיים לגולת הכותרת של נדיבותו בתחום התרבותי-ספורטיבי, בנוסף למניעים אחרים, פרגמטיים יותר כמו השתלבות במדיניות האימפריאלית הרומית והטיית לב אוגוסטוס בכיוון הרצוי במשא-ומתן אודות מינוי יורשו, שעתיד היה הורדוס לנהל ברומא מיד לאחר חידוש המשחקים האולימפיים.
שורה 135:
בדומה לנשר ולדולפין היווני, תלו הרומאים ביצים שהורדו לתוך [[תעלת מים]] שעל ה"ספינא", כדי לסמל את מספר הסיבובים שנותרו.
 
המוצא החברתי של הרכבים היה נחות בדרך כלל. הללו היו עבדים משוחררים שחלקם התעשר תוך פרק זמן קצר, הודות לניצחונותיהם. עם זאת מדובר במעטים בלבד, ועל פי כתובות על המצבות אנו למדים על גילם הצעיר של הרכבים הנפטרים (בין 20 ל-24 שנים), פרי התאונות הקטלניות. התאונות ארבו למרכבות במיוחד בהקפת עמוד הסיבוב משני קצות ה"Spina": אם התקרבה המרכבה יותר מדי לסף העמוד הסתכנה בהתרסקות; אם עברה המרכבה רחוק ממנו, הפסידה לעתיםלעיתים את הבכורה.
 
עולם התחרויות הנידון, על השלכותיו השונות, עלויותיו והוצאותיו, הצמיח הקמתן של אגודות-מועדונים (Factiones) שבראשן עמדו יזמים עשירים. כל אגודה החזיקה צי של רכבים, מאמנים, רופאי בהמות, שומרי אורוות, תופרי אוכפים ועוד. אגודות-מועדונים אלה נקראו על שם צבעי ה[[טוגה]] שעיטרה את כתפי הרכבים. תחילה נפוצו שני צבעים (אדומים ולבנים), ומתחילת [[המאה הראשונה]] לספירה נוספו גם "ירוקים" ו"כחולים". צבעים אלה הוסיפו להגברת המתח והעניין בקרב הצופים, שהתפלגו באהדתם (על פי צבעי הרכבים) ועודדו בשאגות רמות את מושאי אהדתם.
שורה 141:
בד בבד עם צמיחת המועדונים, וכתוצאה מתפוצתם, פשה נגע ה[[הימורים]] בזירת הספורט התחרותי ברומא. ניצחונה של מרכבה אחת היה מעשיר ומרושש כאחד. תקווה זו, לזכות בכסף רב וקל, ללא זיעת אפיים, משלה בקהל הרומי שגדש את יציעי ה"קירקוס". ב[[הרפובליקה הרומית|תקופת הרפובליקה]] ניסו רבים וטובים להילחם בנגע זה ולעוקרו, אך ללא הצלחה יתירה. ב[[הקיסרות הרומית|תקופת הקיסרות]] פשט הנוהג בתמיכה קיסרית ובעידודה.
 
כדי לרתק את הקהל, שלעתיםשלעיתים שקע בשיעמום של שגרה, היו מבצעים רכבים נועזים תרגילי [[אקרובטיקה]] מסוכנים על גבי הסוסים. למשל, שני רוכבים דוהרים ועוברים בקפיצה, זה מסוסו של זה, או מתכופפים כדי להרים פיסת בד שהונחה על המסלול, היו מרתקים את הקהל. לעתיםלעיתים נערכו בזירת ה"קירקוס" מעין קרבות מבוימים בין לוחמים-רכבים.
 
===שעשועי הדם===
שורה 156:
הגלדיאטורים, על-פי-רוב שבויי מלחמה שהתאמנו בבתי ספר מיוחדים ללודרים, נלחמו, זה מול זה, בכלי הנשק המסורתיים שהיו מקובלים עליהם בארצות מולדתם, כגון קלשון ורשת, כידון ומגן, מקל חבטה בעל ראש כדורי המחורץ שיניים ועוד. ערב הקרב היו הלודרים אוכלים ארוחה משותפת ולמחרת הוסעו אל ה"קולוסיאום" במרכבות.
[[קובץ:GladiatorFeldflasche.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בקבוקון עליו נראה גלדיאטור רוכן על יריבו במהלך הקרב]]
במהלך הקרב השתתף הקהל בזעקות ובצעקות, תוך שהוא נחלק לשני מחנות. כל מחנה הזדהה עם אחד הלוחמים ועודד אותו בתשואות. במקרה שבו הוכרע הקרב אך המפסיד עדיין לא הומת באופן סופי, חרץ הקהל לעתיםלעיתים את דינו של אחד היריבים, ובתנועה מוסכמת: אגודל נישא כלפי מעלה פירושו מתן חיים ואגודל מהופך כלפי מטה מסמל מוות.
 
כדי להוסיף עניין ומתח לאירועים הנידונים ועל מנת לגוון, עד כמה שאפשר, את תצוגת ה"לחם ושעשועים", הוקם לפרקים מתקן מיוחד שבעזרתו הציפו את הזירה והפכוה לבריכה גדולה. שם נערכו קרבות ים בין לודרים החותרים בסירות, בינם לבין טורפי מים או בין חיות ים לבין עצמן. לעתיםלעיתים יצרו אווירה של [[ג'ונגל]] בזירה בעזרת צמחייה סבוכה, שם ניהלו גלדיאטורים "מסעי ציד" נגד חיות טורפות.
 
===ענפי ספורט נפוצים בחברה הרומאית===