מונרכיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בדרך-כלל, לעומת זאת,??? או זה או זה. |
מ ←סמכויותיו של המונרך: הגהה |
||
שורה 14:
*מונרכיה מסורתית
*מונרכיה אבסולוטית
*[[מונרכיה חוקתית]]
'''מונרכיה מסורתית''' היא מונרכיה שבה למונרך כוח בלתי-מוגבל יחסית, אך הוא מחויב למסורת, [[חוקה]] חלשה כלשהי או מעמד [[אצולה]] נמוך, כמו [[ברון|ברונים]] ו[[דוכס]]ים.
שורה 24:
[[המהפכה הצרפתית]] ו[[המהפכה האמריקאית]] הביאו לדעיכה משמעותית בפופולריות של המונרכיה האבסולוטית, ולאימוצן של שיטות הדוגלות בכך שהמדינה נוצרה למען העם ולא להפך. למרות זאת, גם בימינו קיימות מספר מונרכיות אבסולוטיות, אשר מצליחות לשרוד בחברות בעלות טכנולוגיה מספקת לשם ריכוז וארגון של כוח שלטוני, אך בלתי מספקת כדי לאפשר חינוך חופשי ותקשורת מהירה. מונרכיות אלה מאופיינות בחברה דו מעמדית, שבה המעמד השולט הוא מיעוט מבוטל אך עשיר מאוד, והמעמד הנשלט הוא הרוב המוחלט מקרב האזרחים. לאורך ההיסטוריה ובמדינות שבהן המצב קיים גם בימינו, בני המעמד הנמוך הם [[צמית]]ים עובדי אדמה (למשל [[קוריאה הצפונית]]), אך ב[[אמירויות המפרץ]] רווח דווקא מודל פוליטי [[פטרנליזם|פטרנליסטי]], שבו השלטון העשיר מחלק לנתיניו כסף ואמצעים כדי למנוע תסיסה ציבורית, ואילו כלכלתו מסתמכת על עובדים זרים זולים, לרוב חסרי זכויות.
'''
==סוגי מונרכיות==
הדגם הידוע והמקובל כיום של מונרכיה הוא זה של שליט או ראש מדינה, יהיו סמכויותיו אשר יהיו, המקבל תפקידו בירושה וממשיך לכהן בו למשך כל שארית חייו. עם מותו עובר התפקיד הלאה לבנו או במקרים מסוימים לבתו וכן הלאה, שיטה המכונה "[[מונרכיה העוברת בירושה]]". כך למשל לפי התנ"ך שלט [[דוד]] על [[ממלכת ישראל המאוחדת]], ועם מותו ירש אותו בנו [[שלמה]]. עם מות שלמה ירש אותו בנו
ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], היו מסורות שונות של מונרכים נבחרים, בעיקר בחברות נודדות, כמו ה[[שבטים גרמאנים|שבטים הגרמאנים]] לפני שהקימו ממלכת קבע על הריסותיה של האימפריה הרומית.
היו מונרכיות שהתקיימה בהן מערכת של מעבר השלטון בירושה, מאב לבן, אך הסמכויות הפוליטיות של המונרך לא באמת היו ברשותו. היו מונרכיות שבהן הכוח האמיתי שכן אצל ה[[צבא]], כך היה ב[[יפן]], שם ראש הצבא, ה[[שוגון]], הפך למונרך בפועל תחת [[קיסר יפן]], וכך היה גם ב[[תאילנד]]. במונרכיות אלו ראש הצבא קיבל לרוב תפקיד דומה ל[[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] של ימינו (כלומר - ראש [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]]), ולעיתים תפקיד זה החל אף הוא לעבור בירושה. ב[[איטליה הפשיסטית]], התקיימה המונרכיה זמן רב לצד המפלגה הפשיסטית. דו-קיום דומה, אך קצר יותר, התרחש גם ב[[רומניה]], ב[[הונגריה]] וב[[יוון]]. [[ספרד]] תחת שלטונו של [[פרנסיסקו פרנקו]] הייתה מונרכיה באופן רשמי, אך לא היה מונרך על כס המלכות. לאחר מותו של פרנקו, ירש את מקומו כ[[ראש המדינה]] בנו של הטוען לכתר הבורבוני, [[חואן קרלוס הראשון מלך ספרד|חואן קרלוס הראשון]]. יש להפריד בין המתואר לעיל לבין המונרכיות החוקתיות המוכרות לנו היום, כאן דובר על מצב בו נראה שלמונרך סמכויות מסוימות אך בפועל אין לו יכולת להפעילן, זה שונה מהמונרכיה החוקתית שבה גם אם סמכויות המונרך אפסיות והכוח נמצא בידי אחרים, הדבר הוא רשמי, ברור וידוע לכל.
שורה 36:
היו מצבים שבהם דיקטטור הכריז על עצמו כמונרך של [[רפובליקה]] לשעבר, ובכך החל במונרכיה שהוכרזה על-ידו וללא כל קשר לשושלת קודמת כלשהי. המפורסם מאלה, היה [[נפוליאון בונפרטה]] שהמליך עצמו ל[[קיסר]] הראשון של [[צרפת]] (שהייתה ממלכה בימי קדם), לאחר שהצליח, בצורה חוקית, להשיג שליטה על הרפובליקה הצרפתית בתור קונסול ראשון לשארית חייו. חיקוי בוטה של אימפריית נפוליאון בוצע על ידי הדיקטטור [[בוקסה הראשון]] באימפריה המרכז האפריקאית הענייה עד מאוד (כיום, לאחר שזכתה בעצמאותה היא מכונה [[הרפובליקה המרכז אפריקאית]]). בנוסף, גם [[יואן שיקאי]] הכתיר עצמו כקיסרה של האימפריה הסינית, שלא זכתה לראות ימים רבים, מספר שנים אחרי שנוסדה [[הרפובליקה הסינית]].
ישנן מדינות להן ניתן לקרוא "רפובליקות וירטואליות" או "מונרכיות [[דה-פקטו]]". אלו הן מדינות המכריזות על עצמן כ[[רפובליקה|רפובליקות]] אך נראה שבפועל מתקיים מעבר בירושה, מאב לבן, של תפקיד ראש המדינה. במדינות אלו בנו של ראש המדינה הופך ליורש העצר המיועד, דבר היוצר מעין שושלת, אך צורת מעבר שלטון זו אינה מעוגנת בחוקה. מדינות אלה הן אולי רפובליקות מהבחינה התאורטית, אך בפועל הן מונרכיות, גם אם לא הכריזו על כך רשמית בחוקתן. במאה העשרים התקיימו מונרכיות מסוג זה ב[[ניקרגואה]] ו[[האיטי]], ובתחילת המאה העשרים ואחת התקיימו מונרכיות כאלה גם ב[[קוריאה הצפונית]] וב[[סוריה]]. אולם, יש להזהר בהגדרתן של מדינות כרפובליקות וירטואליות או מונרכיות דה-פקטו - מעבר בודד של השלטון מאב לבן, ללא מנגנון חוקתי המחייב מעברים מסוג זה, אינו בהכרח מעיד על היותה של המדינה מונרכיה. מעבר השלטון הבא עלול להיקבע בדרך אחרת על ידי האחראים האמיתיים על קביעת השלטון (שכן דיקטטור מת מאבד את כוחו). קיימים מקרים שבהם רפובליקות דמוקרטיות אמיתיות יצרו מצב בפועל של מעבר השלטון בירושה,
אפילו היותו של המונרך שליטה הריבוני של המדינה לא תמיד הייתה עובדה בשטח. קרו מקרים שבהם הפסידה מדינה את ריבונותה לטובת מדינה אחרת, אך המוסד המונרכי שבה נשמר. במצבים שכאלו, הפכה לרוב המונרכיה, כמו המדינה עצמה, לתלויה בכוח הריבוני החדש. כתוצאה מכך אמנם המונרך נשאר במעמדו אך בפועל הפך ל[[וסאל|ווסאל]] [[פיאודליזם|פיאודלי]], אם קרה הדבר ב[[ימי הביניים]], או היה לחלק מצורת השליטה העקיפה של המדינה הריבונית, אם למשל מדובר בשיטה אותה נקטו הבריטים בכיבושיהם בתקופה הקולוניאלית.
שורה 44:
מונרכים מכהנים בתפקידם, ברוב מכריע של המונרכיות, כל ימי חייהם. מונרכיות נבחרות, כפי שהיו נהוגות ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], כמעט וחלפו מן העולם. בעת פטירתו של המונרך, או במקרים נדירים ביותר פרישתו, עולה הצורך להעלות מונרך חדש. במונרכיות חוקתיות, דרך בחירתו של [[יורש עצר|המונרך הבא]] ודרך המלכתו קבועה ב[[חוקה]] או ה[[חוק]], כפי שהועברו על ידי המחוקק. מונרכיות אחרות פועלות לפי מנהגים ומסורות או חוקים כפי שנקבעו על ידי המונרך הקודם. בשנים המקרים, ברוב מכריע של המונרכיות, מ[[ימי הביניים]] ועד ימינו אנו, מדובר בחוק הירושה.
חוקי הירושה מסתמכים על כך שהשלטון מצוי בידי שושלת מסוימת ועובר בה מדור לדור. משפחת השלטון יכולה לטעון, במקרים מסוימים, שהשלטון נתון לה מתוקף זכות או בחירה אלוהית ולכן זוהי זכותה ואף מחויבותה להמשיך ולשלוט בכתר. בהכרזות רבות שבוצעו על ידי מונרכים מופיע הביטוי "בחסד האל" (by the Grace of God) כראיה לתוקף האלוהי של השלטון.
לפי שיטת הירושה, המונרך הבא צריך להיות שייך לשושלת המלוכה ובעל יחוס וקשר דם למונרך הקודם או לאחד המונרכים הקודמים בשושלת. לרוב נהוג לבחור באדם בעל קשר הדם הקרוב ביותר למונרך האחרון עם עדיפות לגיל ולזכרים. כלומר: היורש יהיה בנו הגדול ביותר של המונרך הכשיר לירושה, ואם אין כזה בנמצא - האח הגדול ביותר של המונרך הכשיר לירושה, ואם אין גם כזה בנמצא - בתו הגדולה ביותר של המונרך הכשירה לרשת אותו. דוגמה למונרכיה מסוג זה היא [[הממלכה המאוחדת]]: אילו היה ל[[אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת|אליזבת השנייה]], מלכת הממלכה, אח צעיר, הוא זה שהיה יורש את הכתר עם מות אביה, [[ג'ורג' השישי מלך הממלכה המאוחדת|המלך ג'ורג' השישי]].
שורה 50:
אולם לא תמיד זהו המצב. במונרכיות מסוימות מאפשרים חוקי הירושה רק לזכרים לרשת את הכתר - כך למשל ב[[יפן]], שם אסור לנשים לרשת את כס הקיסרות. חוק זה העמיד את שושלת הקיסרות בסכנה, כאשר לבניו של ה[[קיסר יפן|קיסר]] [[אקיהיטו]] נולדו בנות בלבד עד לשנת [[2006]], אז נולד נכד זכר שהבטיח את המשך השושלת. טרם היוולדו של נכד זה, עלתה ההצעה לאפשר גם לבנות לרשת את הקיסר, אך הדיונים בה הוקפאו עם הולדת הבן המיוחל. במונרכיות אחרות כלל אין חשיבות למינו של הצאצא הבכור ובכל מקרה הוא ירש את המונרך בעת מותו - זהו המצב ב[[שוודיה]], שם [[ויקטוריה, נסיכת שוודיה|הנסיכה ויקטוריה]] היא יורשת העצר אף על פי שיש לה אחים זכרים (משום שהם צעירים ממנה).
בזמנים קדומים נוצרו מצבים שבהם לא היה ברור מי יִרש את המונרך, והדבר הוביל
המשכיות השלטון במדינות הנמצאות תחת שליטתו של כוח זר, הייתה תלויה
==שקיעתה של מונרכיה==
שורה 76:
מצב ייחודי נוסף הוא כאשר מדינות החברות ב[[פדרציה]] הן מונרכיות, אך המדינה הפדרלית המורכבת מהן, היא עצמה אינה מונרכיה. דוגמה לכך מהוות האמירויות היוצרות את [[איחוד האמירויות הערביות]], כל אחת מהן היא מונרכיה שבראשה עומד אמיר (ב[[ערבית]]: أمير - נסיך), אך בראש האיחוד עומד נשיא הנבחר על ידי מנהיגי האמירויות לתקופה של חמש שנים.
ה[[קריית הוותיקן|וותיקן]] מהווה דוגמה מודרנית נדירה למונרכיה נבחרת, שאינה עוברת בירושה. שם, בנוסף לתפקידו כראש ה[[נצרות קתולית|כנסייה הקתולית]], משמש ה[[אפיפיור]] כמונרך אבסולוטי. האפיפיור נבחר על ידי, ולרוב גם מתוך, מועצת הקרדינלים, כאשר זו מתכנסת בוועידה מיוחדת הנקראת בלטינית "[[קונקלווה]]" (Conclave). אי קיומה של מערכת מעבר של השלטון בירושה היא תוצאת טבעית וברורה של התנזרות הבישופות ממין ולכן אי אפשרות לקיומו של יורש לכתר. למרות זאת, האפיפיורות, בתקופות שונות, הייתה תחת שליטתן של משפחות [[איטליה|איטלקיות]] רבות עוצמה. מספר אפיפיורים נורשו על ידי בני משפחה קרובים,
פדרציית [[מלזיה]] מהווה דוגמה נדירה נוספת למונרכיה נבחרת, שבה לא רק שהמונרכיה אינה עוברת בירושה אלא גם לא ניתנת למונרך לכל ימי חייו. מלכהּ הפדרלי של מלזיה, המכונה יאנג די-פרטואן אגונג (Yang di-Pertuan Agong), נבחר מתוך, ועל ידי, השליטים מתוקף ירושה (רובם [[סולטאן|סולטאנים]]) של המדינות החברות בפדרציה, לתקופת כהונה של חמש שנים.
[[סמואה]] מתוארת
משטרה של [[קוריאה הצפונית]] הוא דיקטטורה קומניסטית דה יורה, אך בפועל היא מהווה מונרכיה אבסולוטית.
| |||