ברוך שאמר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
ב[[ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)|ישיבות ארץ ישראל]] ב[[תקופת הגאונים]] אמרו את הפתיח 'ברוך שאמר' רק ב[[שבת]]ות ו[[ימים טובים]], ובחול התחילו בברכה עצמה. וכן כתב ב[[סידור רב סעדיה גאון]]. אך ב[[סדר רב עמרם גאון]] כתב להוסיף בשבת: {{ציטוטון|ברוך אשר נתן מנוחה לעמו ישראל}}, ובחגים: {{ציטוטון|ברוך אשר נתן מועדי שמחה וחגי נדבה לעמו ישראל}}.
 
ב[[נוסח הספרדים]] הקדום מוסיפים בשבת: {{ציטוטון|ברוך המנחיל מנוחה לעמו ישראל ביום שבת קודש}}, ובחגים: {{ציטוטון|ברוך שנתן לעמו ישראל את יום חג פלוני הזה, את יום טוב מקרא קודש הזה}}.{{ש}}רבי [[יוסף אבן אביתור|יוסף בן אבִיתוּר]] חיבר פיוטי פתיח לימים מיוחדים, במקום ברוך שאמר. לדוגמא, בפסח: "ברוך אשר אל עליון נקרא, יושב על שבעה רקיעים וסובלם כו'", ליום הכיפורים: "ברוך אשר אִשש דוק וחוג בעשרה מאמרות וכיללם כו'", וממשיך פיוט ארוך בעניין עשרה המאמרות<ref>ראה כאן ב[http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx אתר "][http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=990021&page=2 באתר "מאגרים]" - מפעל המילון ההיסטורי]</ref>.
 
==מנהגים שונים==