ברוך שאמר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 11:
 
==היסטוריה==
ברכה זו אינה מופיעה ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|על ברכות אחרות ([[לעולם יהא אדם|ברכת המקדש את שמו ברבים]], [[ברכת ברוך ה' לעולם|ברוך ה' לעולם]], ו[[אשר צג אגוז]]), מצאנו התנגדות לעצם אמירת הברכה, גלל שלא נזכרו ב[[תלמוד]]. אך ברכה זו נהוגה בכל תפוצות ישראל ולא מצאנו לו חולק, דוגמת ברכת [[הנותן לייעף כח]].}}, ונזכרת לראשונה אצל ר'רבי משה גאון (שנתבערך 825בשנת בערך825) ובספרו של ה[[רי"ף]]. חוקרי [[ליטורגיה]] ([[צונץ]], [[אלבוגן]]) משערים שזמנה מ[[תקופת הסבוראים]], כך גם דעת רבי [[חזקיה די סילוה]], שאף העלה תמיהה על תוקף תקנת ברכה זו שלא נזכרה בתלמוד{{הערה|ספר [[פרי חדש]] סימן נא סעיף א}}.
 
על פי מסורת [[קבלה|קבלית]] שכתב הרב [[דוד בן יהודה החסיד]] בספרו "אור זרוע"{{הערה|להבדיל מספר הנודע [[אור זרוע]] לר' [[יצחק בן משה]], ספר זה חובר על ידי דוד בן רבי יהודה החסיד, נכד [[הרמב"ן]]) הוצאת אורים עמוד 124. דבריו הובאו בספר הקבלה הנפוץ "תולעת יעקב" לרבי [[מאיר אבן גבאי]].}}{{הערה|בספר ארבעה טורים]] כתב שמסורת זו הובאה בספר [[היכלות]]. ואינו לפנינו}} ברוך שאמר היא ברכה שנוסחה התגלה באמצעות פתק שנפל מהשמים, בנוסח זה יש פ"ז תיבות המלמדות על סודות קבליים. דבריו התקבלו על [[חסידי אשכנז]]. ובספר

וכך הפסיקהכתב בספר [[ארבעה טורים]]. כך כתב:
{{ציטוט|תוכן=הוא שבח גדול מהודר ומעולה על כל התושבחות, כי אנשי כנסת הגדולה לא תקנוהו{{הערה|אך מעל הברכה הוא כותב: "והא לך ברוך שאמר כמו שתקנוהו [[אנשי כנסת הגדולה]] על פי פתקא", ומשמע שמדובר על אותו פתק שנפל שכן תקנוהו אנכה"ג, וצ"ע.}}, אלא חכמי המחקר ובעלי תושיה קבלו כך ממסורת הברית כי פתקא נפלא מן שמיא והוה כתיב ביה ברוך שאמר|מרכאות=כן|מקור=ספר אור זרוע}}.