צלם אלוהים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מחיקת ז"ל והסרת קטע לא רלוונטי
שורה 7:
מכאן גם נובעים רעיונות ה[[שוויון]], ה[[חירות האדם|חירות]] וה[[אחווה (רגש)|אחווה]] בין בני האדם, באשר כולם צאצאיו של [[אדם (דמות מקראית)|אדם הראשון]] ונבראים בצלם. [[חז"ל]] ביטאו זאת באומרם, שאין דמו של אדם אדום יותר משל חברו{{הערה|1=בהקשר שמאיימים על אלמוני להרוג אותו, אם לא יהרוג פלוני, האם מותר לו לעשות כן? "אמר ליה: ליקטלוך, ולא תיקטול, מאי חזית דדמא דידך סומק טפי? דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי" (=אמר לו: יהרוגך, ולא תהרוג, מה ראית שדמך אדום יותר? אולי דמו של האיש ההוא אדום יותר?) (בבלי, פסחים כה ב, יומא פב ב, סנהדרין עד ב)}}, ולכן לא ראוי שאדם גדול ככל שיהיה, יבטל את קיומו של הזולת למען קיומו הוא, או ישלוט בו, אלא צריך לנהוג אחד בשני במנהג אחווה ואהבה. בהתאם לתפיסה זו היו הוגים שטענו שכאשר אדם פוגע ברעהו פגיעה פיזית או נפשית הוא עובר על [[עבודת אלילים]], באשר הוא פוגע בצלם אלוהים, ומי שמבזה אדם בעצם מבזה את האלוהים שמשתקף בו.
 
היו שטבעו את הביטוי "האדם - עולם קטן, העולם - אדם גדול"{{הערה|1=ביטוי כעין זה נמצא במדרש תנחומא: "ללמדך שהמשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן" (מדרש תנחומא פקודי פרק ג) ונמצא בהרבה הוגים יהודיים, כמו ספר העקרים מאמר שני פרק לא, דרשה לחתונה מהרמב"ן ז"ל, מהר"ל נתיבות עולם א', נתיב האמת פרק ג ועוד רבים. יש לציין שגם בספרות אומות העולם מימי הביניים קיים ביטוי זה.}} ובו ציינו את הכוליות של כל אדם ואדם ואת המכלול הרב שיכול להשתקף באדם אחד. בהתאם לגישה זו אמרו חז"ל (ב[[משנה]], [[מסכת סנהדרין]], ד, ה), "כל [[המקיים נפש אחת]] מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא", ואכן אפשר לראות בכל אדם ואדם עולם ומלואו.
 
==פרשנויות של מושג זה==