העשרה סביבתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (לעיתים)
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Ursus.malayanus.zoo.jpg|שמאל|ממוזער|240px|[[דוב מלאי]] מנסה להוציא מזון שהוכנס על ידי צוות גן החיות לכלי דמוי [[חבית]] מחוררת, אליה יכול הדוב לתחוב את ידיו. לעתיםלעיתים המזון המחולק לחיות מוכנס לכלים מעין אלו ולא מוגש בצורה ישירה כדי להעשיר את סביבתו של בעל החיים ולגרום לו להפעיל את כישוריו כדי להשיג את מזונו - בדומה למתרחש בטבע]]
[[תמונהקובץ:Asian elephant enrichment.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פיל אסייתי]] משחק עם כדור גדול ממדים בגן חיות ב[[דנבר]]. בטבע, משתמשים הפילים בחדק בין השאר כדי לעקור [[עץ|עצים]] ולתלוש [[עלה|עלים]] מ[[ענף (בוטניקה)|ענפים]] גבוהים, ומתקן זה מאפשר לפיל להשתמש בחדק בצורה דומה]]
'''העשרה סביבתית''' (או '''העשרה התנהגותית''') היא שם כללי לפעולות הנעשות במטרה להעשיר, לשפר ולגוון את שגרת יומו של [[בעלי חיים|בעל חיים]] החי ב[[בעלי חיים בשבייה|שבייה]], לנצל עד-תום את שטח ה[[כלוב]] בו הוא מוחזק, לתת ביטוי להתנהגויות וליכולות ספציפיות שמפגין ה[[מין (טקסונומיה)|מין]] בטבע ולהגדיל את סך אפשרויות הפעילות שלו. מטרתן של פעולות ההעשרה לשפר את איכות החיים של בעלי החיים המוחזקים בשבייה: הן מדרבנות את בעלי החיים לבצע [[פעילות גופנית]] המבוצעת ב[[טבע]], מציבות בפניהם אתגרים המאלצים אותם להפעיל את ה[[אינטליגנציה]] שלהם, מגבירות את המגוון והטווח של ה[[התנהגות|התנהגויות]] הנורמליות האופייניות למין ומפחיתות את הטווח של ההתנהגויות הלא-נורמליות שנובעות מהשבי.
 
הצורך בהעשרה סביבתית נובע מכך שחייהם של בעלי החיים בשבייה פשוטים וקלים הרבה יותר מחייהם בבר: בטבע בעלי החיים נתקלים ללא הרף בפרטים שונים ובסביבות חדשות המאתגרות אותם וב[[מזון]] שיש צורך להפעיל [[מחשבה]] כד להגיע אליו או [[ציד|לצוד]] אותו, והם מצויים בסביבה מגוונת המאפשרת להם להפגין שלל התנהגויות ופעולות. בשבייה, לעומת זאת, רוב ה[[צורך|צרכים]] מסופקים ללא כל מאמץ על ידי ה[[אדם]], וכתוצאה מכך בעלי חיים רבים שלא תסופק להם העשרה סביבתית יחושו [[שעמום]], [[מחלה|יחלו]] וילקו בהתנהגות [[דיכאון|דיכאונית]]. ההעשרה הסביבתית מתאימה לבעלי חיים המוחזקים בצורות שונות של שבייה, דוגמת [[גן חיות|גני חיות]] ופינות-חי, מקלטים לחיות פגועות, משק החי, מכוני [[מחקר]] ואף [[חיות מחמד]] המוחזקות בבתים.
 
ההעשרה הסביבתית מועילה לכל בעל חיים. מטבע הדברים, אצל [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שונים ההעשרה הסביבתית לובשת צורות שונות, לפי מידת ה[[אינטליגנציה]] של המין, יכולותיו הגופניות והמנטליות ואופי ההתנהגות הטבעית שלו. ככל שהמין אינטליגנטי יותר, כך על צורות ההעשרה להיות מתוחכמות ומורכבות יותר, כדי לענות על צרכיו המנטליים והפיזיים של המין. כך, לדוגמה, אצל [[לטאות]] יכולה ההעשרה הסביבתית להתבטא בהכנסה לכלוב של [[עלה|עלים]] המדמים את סביבת המחיה הטבעית של הלטאה וענפים עליהם יכולה הלטאה לטפס, ואצל [[אוגר|אוגרים]]ים ו[[עכבר|עכברים]]ים במתקן "גלגלת" בו הם יכולים לרוץ ולבצע [[פעילות גופנית]], שאיננה מתאפשרת תמיד בשטח הכלוב הקטן. אצל בעלי חיים גדולים ומפותחים יותר, דוגמת [[שימפנזה|שימפנזות]], מתבטאת ההעשרה במתקנים גדולים עליהם יכולים השימפנזות לטפס, בדימוי סביבתן הטבעית ובמאכלים חדשים המוגשים לשימפנזות בצורות שונות הדורשות מהן להפעיל את האינטליגנציה כדי להגיע ל[[אוכל]].
 
באופן כללי, ההעשרה הסביבתית מתבטאת בדרך כלל במתקנים, [[סולם|סולמות]] או [[חבל]]ים שעליהם יכולים בעלי החיים לטפס, באביזרים חדשים (טבעיים ומלאכותיים) המוכנסים לכלובים, ב[[ריח]]ות שמרוססים על נקודות מסוימות בכלוב בעל החיים ומניעות אותו לביצוע התנהגויות טבעיות, בסידור מחדש של סביבת המחיה של בעל החיים, במאכלים חדשים, ובצורות הכנה חדשות ל[[מזון]] המקובל (דוגמת [[הקפאה]]). בנושא זה יש חשיבות לדמיון של המטפלים ולמידת ה[[תקשורת]] בין החיות ובין המטפלים. כך למשל, ב[[גן חיות|גני חיות]] שונים נוהגים להכניס מזון לתוך [[גזע (עץ)|גזע עץ]] או להקפיא אותו בגוש [[קרח]] שעל בעלי החיים להפעיל אינטליגנציה כדי להגיע אליו, ולהביא [[צעצוע]]ים או חפצים אחרים שיכולים [[סקרנות|לסקרן]] את בעלי החיים ו[[גירוי|לגרות]] אותם.