צדקתך צדק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
Netanel488 (שיחה | תרומות) מ בינתיים... |
||
שורה 9:
| מקור = נוסח אשכנז
}}
'''צדקתך צדק'''
פסוקים אלו מכונים גם "צו"ץ" בשל [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] שיוצרות האותיות הראשונות של כל פסוק ("'''צ'''דקתך","'''ו'''צדקתך","'''צ'''דקתך").
== טעם
שני טעמים נתנו לאמירת צדקתך בתפילת מנחה של שבת. הראשון - בשעה זו של שבת נפטרו על פי המסורת [[יוסף]], [[משה]] ו[[דוד]] וכנגד פטירת שלושתם אומרים שלושה פסוקים של [[צידוק הדין]]. השני - על פי המסורת, ב[[כניסת שבת]] הרשעים מוּצאים מ[[גיהנום]] ומוחזרים לשם ב[[צאת השבת]]. כדי להצדיק את הדין על הרשעים שמוחזרים לגיהנום במוצאי השבת, אומרים את שלושת פסוקי הצדקת הדין.
== סדר אמירת הפסוקים ==
שורה 23:
לפי [[נוסח אשכנז]] ו[[נוסח איטליה]] אומרים אותם בסדר הפוך מזה שהובא לעיל.
ר' [[אברהם בן נתן הירחי]] ב[[ספר המנהיג]] מציין שהספרדים בתקופתו אמרו את הפסוקים בסדר הפוך (כלומר כמו מנהג אשכנז של היום), והוא תמה על מנהגם ומציין שב[[נוסח צרפת|צרפת]]{{הערה|עדות זו ביחס ל[[נוסח צרפת]] נתמכת גם על ידי [[מחזור ויטרי]].}} וב[[נוסח פרובנס|פרובנס]] אומרים את הפסוקים לפי הסדר
יש כאן מקרה חריג של התהפכות המנהג בדורות האחרונים: הספרדים הם אלו שבעבר היו אומרים את הפסוקים בסדר הפוך ואילו יהודי צרפת, להם מסורת קרובה מאוד ליהודי אשכנז, היו אומרים אותם בסדר ישר. כיום דווקא האשכנזים (הממשיכים במידת מה את מסורת צרפת) אומרים את הפסוקים בסדר הפוך ואילו הספרדים אומרים אותם בסדר ישר{{דרושה הבהרה|סיבה=מה הוביל להיפוך ומה משמעותו?}}.
כאשר שבת חלה ביום שבו אין אומרים [[תחנון]] אין אומרים פסוקים אלו, בשל זיקתם לאבל (כאמור לעיל), וימים בהם אין אומרים [[תחנון]] הם ימי שמחה.
| |||