פסיכולוג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
←בישראל: הגהה |
||
שורה 2:
'''פסיכולוג''' הוא אדם שלמד [[פסיכולוגיה]] ב[[הכרה במוסד אקדמי|מוסד אקדמי מוכר]], בדרך כלל בעל [[תואר שני]] לפחות, ושאושר לו לאחר לימודיו, על ידי [[משרד הבריאות]] הרשמי של [[מדינה]] אחת לפחות, לעסוק בפסיכולוגיה במדינה זו ואולי אף במדינות נוספות. פסיכולוג נותן [[דיאגנוזה|אבחון]], [[טיפול פסיכולוגי|טיפול]], ו[[ייעוץ פסיכולוגי|ייעוץ]] פסיכולוגיים, וכן [[חוות דעת|חוות-דעת מדיקו-ליגאליות]]{{הערה|לפירוט נוסף על הפרקטיקה הפסיכולוגית ראו סעיף [[פסיכולוג#מהות עיסוקו של הפסיכולוג|מהות עיסוקו של הפסיכולוג]]}}.
מתוקף הצורך ב[[דיוק]] רב בעת הערכה, טיפול, ייעוץ, והמלצה פסיכולוגיים, כמו גם בהתמצאות בסיסית לפחות במגוון רחב של תחומי ידע, בעיות חיים, ודרכי פתרונן, נדרשים המעוניינים לעסוק בפסיכולוגיה ללימודים פורמליים ארוכים יחסית (7 שנים ואף יותר מכך); כך למשל, מלבד הלמידה ל[[תואר אקדמי]]
ברוב המדינות מותנית הזכאות לקבלת [[רישיון (מקצוע)|רישיון]] "פסיכולוג" בסיום
[[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]] (APA) מגדירה 56 תחומי התמחות שונים הקיימים בפסיכולוגיה (חלקם דורשים תקופת הכשרה והתמחות נוספת להכשרה המקובלת, וחלקם לא){{הערה|[http://www.apa.org/about/division/index.aspx Divisions], באתר APA}}. בישראל לעומת זאת, רק 6 תחומים זכו לתוכנית התמחות מסודרת (ראו בהמשך הערך), ולכן בישראל החוק היבש מתיר לפסיכולוגים לעסוק בפסיכולוגיה או עיסוק כללי או באחד מ-6 תחומי התמחות אלה (אפילו אם התמחו בתחומים המוגדרים מחוץ לישראל).
שורה 16:
ב[[ישראל]] מתיר [[חוק הפסיכולוגים]] את השימוש בתואר "פסיכולוג", ואת ה[[ייעוץ פסיכולוגי|עיסוק בפסיכולוגיה]], רק למי שבעל תואר "מוסמך" (כלומר תואר שני - .M.A) ומעלה בפסיכולוגיה, ממוסד אקדמי המוכר על ידי [[המועצה להשכלה גבוהה]]. האדם צריך להיות רשום ב[[פנקס הפסיכולוגים]] שמנהל משרד הבריאות, וייתכן שהוא בעל היתר זמני מהמשרד לעסוק בפסיכולוגיה{{הערה|בין אם היתרו קבוע, ובין אם זמני, הדבר מצוין בפנקס הפסיכולוגים באתר משרד הבריאות.}}. החוק בישראל קובע: "לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג"{{הערה|1=[http://www.hebpsy.net/page.asp?id=44 חוק הפסיכולוגים, סעיף 5]}}.
תחומי הפסיכולוגיה רבים, חלקם דורשים הכשרה נוספת מעבר להסמכה בפסיכולוגיה וחלקם לא. בישראל, העיסוק בחלק מתחומי הפסיכולוגיה מותנה בהתמחות רשמית, או בהכשרה ממוקדת{{הערה|כגון הכשרה לטיפול פסיכואנליטי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול גשטאלט, טיפול מיני (סקסולוגיה), ועוד.}}. פסיכולוגים בישראל{{הערה|בדרך כלל, מי שלמדו במגמה המטרימה מסלול התמחות ספציפי.}} יכולים לזכות לתואר "פסיכולוג מומחה" אחר ההתמחות באחד מהתחומים הפסיכולוגיים היישומיים שלפי שעה, משרד הבריאות מציע מסלול התמחות בהם. אחר ההתמחות נדרש הפסיכולוג לעבור בהצלחה בחינת מומחיות. ההתמחות אורכת לפחות שנתיים במשרה מלאה או ארבע שנים בחצי משרה ונערכת ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] או במרפאה לבריאות הנפש בבית חולים כללי (ברוב המסלולים){{הערה|[http://www.psychology.org.il/article/105/ מידע לסטודנטים לפני התמחות], באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל}}. בשנים האחרונות
חוק הפסיכולוגים מכיר כיום ב-6 התמחויות בפסיכולוגיה:{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/MedicalAndHealthProfessions/Psychology/Expert_Psychologist/Pages/default.aspx פסיכולוג מומחה: תהליך הכשרה למתמחים], באתר משרד הבריאות}}
שורה 30:
* '''פסיכולוג ניסויי''' - עוסק במחקר פסיכולוגי במגוון תחומים, ובפיתוח שיטות לחקר הנפש, שפרסם כמות משמעותית של מאמרים מחקריים בירחונים מדעיים בעלי [[ביקורת עמיתים]].
* '''[[נוירופסיכולוג]]''' - מתמחה בחקר הקשר שבין [[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה]], פיזיולוגיה,
* '''[[פסיכולוג קוגניטיבי]]''': מתמחה בחקר תפקודים [[קוגניציה|הכרתיים]] כגון [[קשב]], [[זיכרון]], [[למידה]], וכדומה, ויישום הממצאים למגוון תחומים כגון [[הנדסת אנוש]], פיתוח מערכי שיעור
* '''פסיכולוג-[[סקסולוג]]''': פסיכולוג שהתמקצע בטיפול בבעיות מגדריות ומיניות, החל בבעיות קלות (ידידותיות) כמו קבלת [[נטייה מינית]] (Sexual orientation affirmative therapy), השקטת פטיש מיני {{דרושה הבהרה|סיבה=מה זה השקטת פטיש מיני}} המפריע לאגו{{הערה|Ego-dystonic Sexual orientation/fetish}}, טיפול בעברייני מין (אשר לרוב מתלווה לטיפול תרופתי שהם מקבלים ומהווה לו השלמה), סיוע באיתור גירויים מיניים, תמיכה נפשית ל[[טרנסקסואליות|טראנסקסואלים]] בתהליך שינוי המין, ועוד.
== מהות עיסוקו של הפסיכולוג ==
| |||