צמיחה כלכלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ clean up, replaced: [[סין (אזור) ← [[הרפובליקה העממית של סין (2) באמצעות AWB
שורה 2:
'''צמיחה כלכלית''' (ב[[אנגלית]]: '''Economic Growth''') היא גידול האפשרויות של משק לצריכה או לייצור מוצרים, דבר שלרוב גורם לגידול בתוצר הכלכלי. המושג מתייחס לרוב להתנהגות משק לאומי, קרי, מכלול הביצועים של כלל ענפי המשק (התוצר המקומי הגולמי, [[תמ"ג]]), לעתים נעשה בו שימוש גם בהקשר צר יותר, לגבי ענף כלכלי מסוים (חקלאות, תעשייה, או המגזר העסקי למשל), ואף לגבי [[חברה (תאגיד)|חברה]] ספציפית.
 
תוצר המשק יבוא לידי ביטוי בכמות ה[[הון]] הקיים בו, בגודל ה[[ייצוא]] ממנו, ובכל תפוקה אחרת של המשק. נתוני הצמיחה הם יחסיים - הם אינם מבטאים את גודל תפוקת המשק, אלא רק את השינוי החל בו. הנתון מוגדר לרוב לפי אופי שנתי (כשנאמר כי הצמיחה ב[[סיןהרפובליקה (אזור)העממית של סין|סין]] ב-[[2005]] הייתה 10%, למשל, המשמעות היא שתפוקת המשק הסיני בשנת [[2005]] גדלה ב-10 אחוזים לעומת התפוקה בשנה הקודמת). צמיחה נמדדת גם בתקופה קצרה יותר של [[שנת כספים|רבעון]], אך כדי שלא ליצור הטעיה עקב הבדלים עונתיים (ב[[אירופה]], למשל, בחודשי ה[[קיץ]] גדל משמעותית מספר ה[[תיירות|תיירים]] לעומת חודשי ה[[חורף]], אך אין הדבר משקף צמיחה), מושווה הרבעון לרבעון המקביל בשנה הקודמת.
 
פעמים רבות נתוני הצמיחה משמשים כנתון המרכזי לקביעת תפקודו של [[משק]] כלכלי - כך, ירידה בתוצר (צמיחה שלילית, או לחלופין צמיחה חיובית נמוכה) תעיד על האטה או [[מיתון]] במשק, וגידול בצמיחה יעיד על שיפור כלכלי. מכאן גם מהווה הצמיחה יעד מדיניות מרכזי.{{הערה|{{TheMarker|מוטי בסוק|נתניהו: "היעד המרכזי - צמיחה, צמיחה ועוד פעם צמיחה"|1.2039219|5 ביוני 2013|}}}}
שורה 39:
* הגדלת שעות עבודה וקיצור ימי חופשה יגדילו את התוצר
 
* [[תיעוש]]: בנייה מאסיבית של מפעלים, בעיקר של [[תעשייה כבדה]]. כפי שניתן לראות מדוגמאות היסטוריות (צמיחה של מאות אחוזים במשק ה[[סובייטי]] ב[[תוכנית החומש]] הראשונה){{הערה|Lynn Hunt et al., ''The Making of the West, Peoples and Cultures: A Concise History (Since 1340)'', 3rd ed., vol. 2 (Boston: Bedford/St. Martins, 2010), 831–832.}}, או צמיחה בשיעור דו ספרתי ב[[סיןהרפובליקה (אזור)העממית של סין|סין]] בשנים האחרונות{{דרוש מקור}}, תיעוש, ובעיקר כזה בעל אופי אינטנסיבי ומאסיבי, מוביל במהרה לגידול דרסטי בתפוקת המשק.
כמו כן, פעולות תיעוש יובילו בדרך כלל ליצירת מקומות עבודה רבים, שלרוב אף אינם דורשים השכלה או הכשרה מיוחדת, ולכן יתאימו לשכבות נרחבות בחברה, שכבות שבאופן מסורתי לא צלחו בהשגת עבודה.