ג'ובאני טרפטוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
באג'ו |
Little Savage (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 24:
|תאריך עדכון נבחרת=
}}
'''ג'ובאני טרפטוני'''
==קריירת משחק==
טרפטוני שיחק רוב הקריירה בתפקיד בלם וקשר אחורי.
במשך 13 עונות בקבוצה הבוגרת של מילאן הוא שיחק 274 משחקים והבקיע 3 שערים. במילאן היה שותף לזכייה בשתי אליפויות (1961-2, 1967-8), גביע איטלקי (1966-7), שתי זכיות בגביע אירופה לאלופות (1963, 1969), גביע אירופה למחזיקות גביע (1967-8) וגביע בין יבשתי (1969).
טרפטוני הצטיין בעיקר במשימות הנעת כדור, הגנה ושמירה על שחקני התקפה. בשנת 1960 זומן טרפטוני לראשונה לנבחרת איטליה וערך את הופעת הבכורה שלו בהפסד 2-1 לנבחרת אוסטריה.
טרפטוני זומן לסגל נבחרת איטליה ל[[אולימפיאדת רומא]] ב-1960 ופתח בהרכב בכל משחקי הנבחרת בטורניר. איטליה סיימה את הטורניר האולימפי במקום הרביעי.
טרפטוני היה חלק מסגל הנבחרת האיטלקית למונדיאל 1962 בצ'ילה אולם לא שותף באף משחק בטורניר. בסה"כ היו לטרפטוני כ-17 הופעות בנבחרת איטליה ושער אחד בניצחון 1-0 על נבחרת אוסטריה ב 9.6.1963. עונת 1970-71 הייתה האחרונה שלו במילאן, לאחר שהחליט לעבור למועדון יותר צנוע לקראת עונתו האחרונה כשחקן. בסוף שנת 1971 עבר לקבוצת [[וארזה (כדורגל)|וארזה]]. באותה עונה שותף ב-10 משחקים, וסייע לקבוצה לסיים את העונה במקום ה-8 בליגה. בסיום אותה עונה פרש מכדורגל, לאחר 14 עונות בבוגרים.
שורה 44:
כבר בעונתו הראשונה במועדון בעונת 1976-77, הוביל טרפטוני את יובנטוס לזכייה באליפות כשהיא מקדימה את [[טורינו (כדורגל)|טורינו]] בנקודה אחת. כבר באותה עונה החל טרפטוני להטביע חותם גם במפעלים אירופאים כשבסוף העונה הקבוצה מעפילה לגמר גביע אופ"א וזוכה בגביע לאחר ניצחון 1-0 בגמר מול [[אתלטיק בילבאו]] משער ניצחון של [[מרקו טרדלי]].
שנה לאחר מכן בעונת 1977-78 זכתה יובנטוס באליפות שנייה ברציפות.
בעונת 1978-79 זוכה יובנטוס בגביע האיטלקי אחרי ניצחון 2-1 על [[פאלרמו (כדורגל)|פאלרמו]] בגמר.
בין השנים 1980-1982 שוב הוביל טרפטוני את יובנטוס לשתי זכיות רצופות באליפות איטליה.
בעונת 1982-83 איבדו טרפטוני ויובנטוס את האליפות ל[[רומא (כדורגל)|רומא]] אחרי שגמרו את העונה במקום השני בליגה אולם סיימו את העונה עם זכייה שנייה של טרפטוני בגביע האיטלקי לאחר שיובנטוס גברה על [[הלאס ורונה|ורונה]] 5-0 בסיכום שני משחקי הגמר (3-0 ו 2-0).
שורה 87:
במשחק הראשון גברה איטליה ללא קושי על [[נבחרת אקוודור בכדורגל|נבחרת אקוודור]] 2-0 מצמד שערים של [[כריסטיאן ויירי]]. למשחק השני מול נבחרת קרואטיה עלתה הנבחרת עם ביטחון רב והובילה 1-0 בדקה ה-55 משער של ויירי אולם קרואטיה במהפך מפתיע כבשה 2 שערים תוך 3 דקות והפכה את תוצאת המשחק וזכתה בניצחון מפתיע. בסיום המשחק היו טענות קשות לאיטלקים על השיפוט ולטענתם הגיע להם פנדל שלא נשרק.
לאחר ההפסד איטליה הייתה חייבת לפחות תיקו במשחק האחרון נגד מקסיקו. מקסיקו הובילה מהדקה ה-35 משער של ברוגטי. בדקה ה-78 העלה טרפטוני את [[אלסנדרו דל פיירו]] מהספסל למשחק במקומו של [[פרנצ'סקו טוטי]]. טרפטוני טען לפני המונדיאל שדל פיירו וטוטי אינם מסוגלים לשחק ביחד בהרכב ולכן השאיר את דל פיירו על הספסל בפתיחת כל המשחקים ולא הרבה לשתף אותו במהלך הטורניר. למרות זאת 7 דקות לאחר שנכנס למשחק בדקה ה-85 כבש דל פיירו את שער השוויון שהקנה לאיטליה עלייה לשלב הבא. במהלך המשחק בדקות הקריטיות שלפני החילוף נראה טרפטוני כשהוא שופך [[מים קדושים]] שקיבל בברכת ה[[אפיפיור]] בצידי המגרש.
כנשאל בסיום המשחק על מנהג שפיכת המים ענה טרפטוני " אתם יודעים שאני מאמין, אלוהים ענה על התפילות שלי". איטליה עלתה לשמינית הגמר למשחק מול נבחרת קוריאה הדרומית המארחת. משחק יזה ייזכר כאחד השנויים במחלוקת בטורניר. איטליה הובילה מהדקה ה-18 משער של ויירי אולם ספגה שער שוויון בדקה ה-88 והמשחק נכנס להארכה. בהארכה נפסל שער זהב של טומאסי על ידי השופט [[ביירון מורנו]] בטענת נבדל ובדקה ה-103 במשחק הורחק טוטי לאחר צהוב שני שנוי במחלוקת לאחר שהשופט טען להתחזות בתוך הרחבה. בסופו של דבר בדקה ה-117 כבשה נבחרת קוריאה הדרומית שער ניצחון והדיחה את איטליה מהמונדיאל. לטרפטוני היו טענות קשות בסיום הטורניר כלפי פיפ"א בנושא השיפוט. טרפטוני טען שמדובר הקונספירציה שמטרתה להשאיר את הנבחרת המארחת בטורניר על חשבון נבחרתו.
| |||