בית חולים אלי"ן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noaf1976 (שיחה | תרומות)
תיקנתי תאריך
שורה 34:
אחר כך שכר ד"ר קלר את הקומה הרביעית בבנין יוסיפוף ב[[רחוב בן יהודה (ירושלים)|רחוב בן יהודה]]{{הערה|{{דואר היום||ירושלים|1935/12/31|00813}}}} - אליה עברה המרפאה, ורשם בשנת [[1936]] בסיוע עו"ד חיים מרגליות את האגודה לעזרת ילדים נכים (אלי"ן). מרגליות התמנה ליו"ר הוועד ולצידו פעל מוריס גולדברג. השנים הקימו ועד לאגודה, ד"ר קלר נתמנה למנהל הרפואי, וממן מכיסו את ההוצאות. האחות פני הלפרן סייעה בידו בהתנדבות ולידה אהובה ענתבי. מאמציו של קלר לגייס כספים בארצות הברית{{הערה|{{דבר||באגודה לעזרת ילדים נכים|1937/02/10|00605}}}} לא צלחו. בשנת 1937 התקיימו לצד המרפאה קוסים להכשרה מקצועית ולהשכלה כללית{{הערה|{{דבר||למען ילדים נכים|1937/09/28|00810}}}} שבהמשך כונה בית ספר{{הערה|{{דבר||נפתח בית הספר לילדים נכים|1939/11/23|00506}}}}.
 
בשנת [[1937]] מונה שלמה נפחא למנהל האדמיניסטריביהאדמיניסטרטיבי של האגודה אותה ניהל עד [[1959]]1958 והפך את המרפאה לבית חולים. כדי לבצע את המהפך פנה נפחא לנציב העליון הבריטי, [[ארתור ווקופ]] להיות פטרון האגודה ולאשת המזכיר הכללי של השלטון הבריטי, מקפרסון, להיות נשיאת הכבוד. השנים הסכימו, ובעקבותיהם הצטרפו לוועד גם [[דניאל אוסטר]], סגן ראש עריית ירושלים, שני הרבנים הראשיים: [[הרב הרצוג]] ו[[הרב עוזיאל]] והשופט העליון המנדטורי [[יוסף משה ולירו]].
מנהל [[בנק ברקליס]], קלארק התמנה לנשיא האגודה והפך למתרים העקרי שלה בקרב יהודים וערבים כאחד{{הערה|{{הבוקר||2500 לא"י|1942/04/22|00310}}}}. מהערבים צרף נפחא נציגים משלושת הזרמים הפוליטיים: ד"ר טנוס מסיעתו של [[ג'מאל אל-חוסייני]], נתמנה לסגן נשיא האגודה, רג'אב ביי נאששיבי מסיעת ה[[אל נשאשיבי|נאששיבי]]ם ואמין ומוחי ביי עבדול האדי מסיעת האסתקלל. מה[[ארמנים]] צורף הרוקח ארסניאן. שיתוף הפעולה בין היהודים והערבים בוועד העמיק על אף [[המרד הערבי הגדול]] שהתחולל באותן שנים.