ריצ'רד השני, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות

'''ריצ'רד השני''' (ב[[אנגלית]]: '''Richard II''';{{כ}} [[6 בינואר]] [[1367]] - [[14 בפברואר]] [[1400]]), ידוע גם בכינויו: '''"ריצרד מבורדו"''' (באנגלית: '''Richard of Bordeaux)''' היה [[מלכי אנגליה|מלך]] [[ממלכת אנגליה|אנגליה]] בשנים [[1377]]–[[1399]].

 

 

בראשית תקופת מלכותו, נוהלה המדינה על ידי מועצת יועצים. רובם של חוגי האצולה העדיפו את צורת הממשל הזו על פני ממשל של [[עוצר (שליט)|עוצרות]] בראשותו של [[ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר]], דודו של ריצרד. עם כל זאת, נותר גונט בעל השפעה חזקה. האתגר העיקרי הראשון שעמד בפני ריצ'רד היה [[מרד האיכרים האנגלי]] בשנת [[1381]]. המלך הצעיר לקח חלק חשוב בדיכוי המוצלח של המרד. עם זאת, תלותו של ריצ'רד בקבוצה קטנה של אנשי חצר גרמה, במהלך השנים, לאי שביעות רצון בקרב בעלי ההשפעה שביניהם, וב-[[1387]] הועברה השליטה על הממשלה לידיה של קבוצה של [[לורד]]ים (Lords Appellant). ב-[[1389]] חזרה השליטה לידיו של ריצ'רד, ובמהלך שמונה השנים הבאות הוא שלט בהרמוניה יחסית עם מתנגדיו לשעבר. ב-[[1397]] נקם המלך במועצת הלורדים; רבים מהם [[הוצאה להורג|הוצאו להורג]] או [[גלות|הוגלו]]. השנתיים הבאות מתוארות על ידי ההיסטוריונים כתקופת הרודנות של ריצ'רד. ב-1399, לאחר מותו של ג'ון מגונט, נישל ריצ'רד את בנו של גונט, [[הנרי הרביעי, מלך אנגליה|הנרי בולינגברוק]], שקודם לכן הוגלה על ידו. הנרי פלש לאנגליה ביוני 1399 בראש צבא קטן שהלך וגדל עד מהרה. תביעתו המוצהרת של הנרי הייתה לקבל בחזרה את נחלת אבותיו, אך עד מהרה התברר כי כוונתו הייתה לדרוש את הכתר לעצמו. לאחר התנגדות קלושה בלבד, בה נתקל בולינגברוק, הוא הדיח את ריצ'רד השני מכיסאו, והוכתר בעצמו כמלך [[הנרי הרביעי, מלך אנגליה|הנרי הרביעי]]. ריצ'רד מת בשבי בראשית השנה הבאה, והדעה הרווחת היא שהוא הורעב למוות.