ויקיפדיה

מרכז החלל קנדי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
מ ויקיזציה, ניסוח
שורה 20:
{{מפת מיקום|מדינה=ארצות הברית|מפה נוספת=פלורידה|שם=מרכז החלל קנדי|אורך=-80.65085|רוחב=28.524058|מפורט=כן|כותרת=כן|סוג=עיר|סטייה אנכית=-7|סטייה אופקית=-30|סטייה אנכית נוספת=-7|סטייה אופקית נוספת=-30}}
[[קובץ:Merritt Island.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האי מריט ומרכז החלל קנדי (בלבן)]]
'''מרכז החלל על-שם [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]]''' (ב[[אנגלית]]: '''(John F. Kennedy Space Center (KSC'''), הוא [[נמל חלל|אתר השיגור]] של חלק ניכר ממשימות החלל הבלתי מאוישות של [[נאס"א]] ושל כל המשימות המאוישות, הנמצא ליד [[כף קנוורל|קייפ קנוורל]] באי מריט, [[פלורידה]], [[ארצות הברית]].
באי מריט, [[פלורידה]], [[ארצות הברית]].
 
אורכו של מרכז החלל הוא כ-55 ק"מ[[קילומטר]], רוחבו כ-10 ק"מקילומטר ושטחו כ-567 קמ"ר[[קילומטר רבוע]], והוא מעסיק כ-17,000 עובדים. במרכז יש אתר מבקרים והוא מציע סיורים לקהל הרחב.
במרכז יש אתר מבקרים והוא מציע סיורים לקהל הרחב.
 
המשימות המאוישות שנשלחות לחלל נשלטות ממתחם שיגור 39 (Launch complex 39), הכולל בתוכו גם [[האנגר]] להרכבת כלי הטיס. כשישה קילומטר מזרחה מההאנגר ישנם שני כני שיגור, וכשמונה קילומטר דרומה משם עומד המבנה התעשייתי של המתחם.
6 ק"מ מזרחה מהאנגר ישנם שני כני שיגור, 8 ק"מ דרומה משם עומד המבנה התעשייתי של המתחם.
 
מרכז החלל קנדי אחראי אך ורק לשיגורים ממתחם שיגור 39,. שאר ההמראות והפעולות מתקיימות ב[[בסיס חיל האוויר בקייפ קנוורל]] שמופעל על ידי [[חיל האוויר האמריקאי]].
 
==היסטוריה==
האזור היה בשימוש על ידי הממשלה כבר מ-[[1949]] כשהנשיא [[הארי טרומן]] ייסד את Joint Long Range Proving Grounds בקייפ קנוורל, לניסויי [[טיל]]ים. מיקום זה היה אידאליאידיאלי מפני ששיגור הטילים מתבצע ונוחת ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], ובנוסף האזור קרוב מאוד ל[[קו המשווה]], יותר מכל מקום אחר ב[[ארצות הברית]]. הקירבה לקו המשווה מאפשרת את האצת הטיל בזכות סיבוב [[כדור הארץ]].
 
בשנת [[1951]] ייסד [[חיל האוויר האמריקאי]] את Air Force Missile Test Center על-יד Banana River Naval Air Station.
שורה 44 ⟵ 41:
תוכנית החלל האמריקאית לשיגור חלליות המקיפות את כדור הארץ בוצעו באותה תקופה (עד שנות ה-70 המוקדמות) ושמותיהן היו: [[תוכנית מרקורי]], [[תוכנית ג'מיני]] ו[[תוכנית אפולו]] (כולן כחלק מהמלחמה הקרה עם [[ברית המועצות]]). תוכנית מרקורי הייתה לשלוח אדם לחלל בחללית שתקיף את כדור הארץ, כתשובה לתוכנית החלל הסובייטית. הפרויקט החל באוקטובר [[1957]] והחלליות בפרויקט זה נישאו על-גבי ה[[טיל בליסטי בין-יבשתי|טיל הבליסטי הבין-יבשתי]] Atlas. מהידע שנצבר בתוכנית מרקורי, פותח הטיל Titan II ICBM שיוכל לשאת אנשים ולהגשים את מטרת העל של התוכנית כולה. ואכן ב-[[23 במרץ]] [[1965]], יחד עם [[ג'ון יאנג]] ו[[ורג'יל גריסום]] המריאה חללית [[ג'מיני 3]] בהצלחה.
 
מטרתה של תוכנית אפולו הייתה לתת תשובה לתוכנית החלל הסובייטית שרצתה להנחית אדם על [[הירח]]. לכבוד התוכנית נחנך מתחם חדש שיפקחשפיקח על השיגורים ומצוידוצויד במיטב הטכנולוגיה דאז, בעלות של 800 מיליון [[דולר אמריקאי]]. המתחם כלל את האנגר בו הוחזקו טילי ה[[סטורן 5]] ששימשו את החלליות בתוכנית אפולו. לפני פיתוח טיל "סטורן 5" התבצעו ניסויים בטילים כמו "סטורן 1" ששימש את משימת [[אפולו 1]]. הניסוי הראשון של טיל "סטורן 5" התבצע לראשונה במשימת [[אפולו 4]] ב-[[9 בנובמבר]] [[1967]]. השיגור המאויש המוצלח הראשון בתוכנית התבצע במשימת [[אפולו 7]] ב-[[11 באוקטובר]] [[1968]]. [[אפולו 8]] ששוגרה ב-[[21 בדצמבר]] 1968,הייתה הטיסה המאוישת הראשונה סביב הירח, והטיסה המאוישת הראשונה של "סטורן 5". [[אפולו 9]] ו-[[אפולו 10]] היו הטיסות המאוישות הראשונות של "מודול הירח". שיא התוכנית הגיע במשימת [[אפולו 11]], היא שוגרה ב-[[16 ביולי]] [[1969]]. משימה זו הנחיתה לראשונה אדם בירח. המשך התוכנית הביא איתו עוד 6 משימות שבחמש מתוכן נחתו אסטרונאוטים על הירח, ובוטלו 3 משימות. משימת [[אפולו 18]] בוטלה, אך הוחלט על שיתוף פעולה עם הסובייטים במשימת [[אפולו-סויוז]] שהתבצעה בשנת [[1975]].
 
מרכז החלל קנדי אחראי גם לשיגורי כל משימות [[מעבורת חלל|מעבורות החלל]]. לאחר בצורת של 6 שנים, המריאה ה[[מעבורת החלל קולומביה|קולומביה]] למשימת [[STS-1]] ב-[[1981]]. מעבורת החלל הייתה הכלי הראשון של נאס"א לשימוש חוזר ולכן נבנה עבורן מסלול נחיתה מיוחד באורך 4.6 ק"מ, אולם נחיתת מעבורת לא התבצעה במרכז החלל קנדי עד [[1984]]. [[מעבורת החלל צ'לנג'ר]] במשימת [[STS-41-B]] הייתה הראשונה שנחתה במרכז החלל קנדי. עד אז כל הנחיתות של מעבורות החלל נעשו בבסיס חיל האוויר ב[[קליפורניה]], והוחזרו ל[[פלורידה]] על-גבי מטוסי [[בואינג 747]]. הטיסה ה-25 בתוכנית הייתה הראשונה שלא צלחה עקב [[אסון צ'לנג'ר|התפוצצות הצ'לנג'ר]] 73 שניות לאחר ההמראה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מרכז_החלל_קנדי"