קלאודיו מונטוורדי – הבדלי גרסאות

בשנים האחרונות לחייו חלה מונטוורדי, אך הדבר לא מנע ממנו את חיבורן של שתי יצירות המופת האחרונות שלו, ב-[[1641]] האופרה ""שיבת [[אודיסאוס|אוּלִיסֶה]] למולדתו"{{הערה|איטלקית: Il ritorno d'Ulisse in patria}}, וב-[[1642]], האופרה האחרונה שהלחין "הכתרת פופיאה"{{הערה|איטלקית: L'incoronazione di Poppea}}, המבוססת על חיי הקיסרית פופיאה ובעלה הקיסר [[נירון]]. "הכתרת פופיאה" נחשבת לאחד משיאי יצירתו של מונטוורדי. היא מכילה סצינות טראגיות, רומנטיות וגם קומיות (התפתחות חדשה באופרה), הצגה ריאליסטית יותר של הדמויות ומלודיות חמימות יותר מאלה שנשמעו קודם לכן. ביצועה דורש תזמורת קטנה יותר, ותפקיד המקהלה בו איננו בולט כל כך, מאפיינים אלה חשובים במיוחד עבור ביצוע פופולרי שנועד לחצות את חומות ארמונות המלוכה והאצולה, ואכן קהל היעד לאופרות אלה לראשונה היה [[מעמד הביניים]]{{הערה|נעם בן זאב, '''[http://www.haaretz.co.il/misc/1.789019 דם שנאה ותשוקה]''', באתר עיתון הארץ}}.