אברהם בייגה שוחט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פעילות בכנסת ובממשלה: הזזה של הפסקה שמדברת על כהונותו של שוחט בתור שר אוצר למיקום הכרונולוגי הנכון שלה |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון) |
||
שורה 20:
|עיסוק נוסף=
}}
'''אברהם בייגה שוחט''' (נולד ב-[[14 ביוני]] [[1936]]) הוא איש ציבור [[ישראל]]י. היה חבר בצוות ההקמה הראשון של [[ערד]], ראש המועצה הנבחר הראשון שלה וכיהן בתפקיד זה במשך 22 שנים, [[חבר הכנסת]] במשך 18 שנים, יו״ר וועדת הכלכלה וועדת הכספים של הכנסת וכן כיהן בתור שר האוצר פעמיים.
== ביוגרפיה ==
שורה 29:
=== כניסה לפוליטיקה לאומית ===
בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הצטרף שוחט ל״[[יצחק רבין|מחנה רבין]]״ במפלגת העבודה. בשנת 1982 ניהל שוחט את מפקד חברי [[מפלגה|המפלגה]]. בבחירות של 1984 רץ כמספר 52 ברשימת המערך [[הכנסת האחת עשרה|לכנסת ה-11]] אך נותר מחוץ [[הכנסת|לכנסת]]. במאי 1988 מונה בתור חבר כנסת לאחר ש[[אהרן הראל (חבר הכנסת)|אהרן הראל]], שמונה ליו"ר [[רשות השידור]], התפטר מהכנסת.
== פעילות בכנסת ובממשלה ==
[[קובץ:Pnina yafa yariv shocat.jpg|300px|ממוזער|שוחט לצד [[יריב בן אליעזר]], [[פנינה רוזנבלום]] ו[[יפה ירקוני]], ב-1993|ימין]]
שוחט נכנס לכנסת בשלהי כהונת [[הכנסת האחת עשרה]] (ב-[[10 במאי]] [[1988]]) מטעם סיעת [[המערך]] (מאוחר יותר [[מפלגת העבודה]]). כחבר הכנסת עסק בעיקר בנושאים כלכליים וכיהן בתור יו״ר [[ועדת הכלכלה]] ויו״ר [[ועדת הכספים]]. לאחר נפילת [[ממשלת ישראל העשרים ושלוש]] במסגרת [[התרגיל המסריח]], הורכבה מחדש הקואליציה. שוחט מצא את עצמו באופוזציה ובאופן נדיר המשיך לכהן בתפקידו בתור יו״ר ועדת הכספים.
ב[[ממשלת ישראל העשרים וחמש|ממשלתו השנייה]] של [[יצחק רבין]] [[1992]]-1995 מונה שוחט [[שר האוצר|לשר האוצר]]. ב-1994 היה שוחט הנציג של מדינת ישראל במשא ומתן וכן בחתימה על הפרוטוקולים הכלכליים של פריז ב-1994, שהיוו את הנספח הכלכלי [[הסכמי אוסלו|להסכמי אוסלו]].
בתקופת כהונתו הראשונה כשר האוצר עלה [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] בשיעור ממוצע של כ-5.8% לשנה, הואץ פיתוח התשתיות וגדל בשיעור ניכר היקף התחלות הבנייה. שיעור האבטלה ירד מכ-11.5% לכ-6.5%. נוספו כ-400,000 מקומות עבודה והואץ במאות אחוזים קצב הגידול בהשקעות הון זר (להסכמי אוסלו הייתה גם כן השפעה ניכרת על הגידול בהשקעות אלה). סקטורים רבים במגזר הציבורי זכו לתוספות שכר נדיבות, שתרמו לעלייה ברמת החיים. הורדת המיסוי על מוצרי יבוא רבים הביא להוזלות ניכרות. מצד שני, הדבר השפיע על הגידול בגירעונות ב[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]]. בשל כך זכה לפופולריות רבה בקדנציה הראשונה שלו. מתנגדיו האשימו אותו בתקופות המיתון שבאו לאחר פרקי הגאות, ובכך שמיהר להיכנע לתביעות ועדי העובדים להעלאות שכר. שוחט נאלץ לגנוז את תוכניתו להטיל מס על הרווחים ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה]] בשל התנגדותו של ראש הממשלה רבין. כהונתו כשר אוצר התאפיינה בחילוקי דעות בינו לבין [[נגיד בנק ישראל]], [[יעקב פרנקל]], על רקע שיעור ה[[ריבית בנק ישראל|ריבית]] במשק. שוחט התנגד למדיניות השמרנית של פרנקל ולשימוש שעשה בהעלאות הריבית. בקדנציה השנייה שלו בממשלת ברק פעל להרחבת נטל המס גם על ההון ונקט מדיניות כלכלית פחות מרחיבה.
| |||