אותיות סת"ם – הבדלי גרסאות

כתב זה לא היה כלל בשימוש לצרכי [[קודש וחול ביהדות|חול]] עד ימי [[עזרא הסופר]]<ref>{{הערה|תשובות הרמב"ם, מהדורת יהושע בלאו, חלק ב', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1731&st=&pgnum=236 סימן רסח, עמ' 513], ירושלים תש"כ 1960</ref>}}, אלא הוחלף [[הכתב העברי הקדום|בכתב העברי הקדום]] - כתב דַעַץ<ref>{{הערה|'''רב [[האי גאון|האיי גאון]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40053&st=&pgnum=516&hilite= בפירושו למשנה על מסכת ידים ד,ו]'''</ref>}}. בממצאים הארכיאולוגים שלפני [[עליית עזרא ונחמיה|עליית עזרא]] נמצא רק הכתב העברי, לאחר תקופת עזרא נמצא גם כתב אשורי. {{ציטוט|תוכן=בכתב אשורי נתנה תורה לישראל וכשחטאו נהפכה להן לשון וכששבו בימי עזרא חזרה להן אשורית|מקור=[[תוספתא]], מסכת סנהדרין, פרק ד, הלכה ה|אנגלית=}}

בתלמוד נידונת הסוגייה האם התורה ניתנה לישראל בכתב עברי ו[[לשון הקודש]] וחזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון [[ארמית|ארמי]]<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא, עמוד א|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>}}, לבסוף נאמר שהכתב של [[ספר תורה|ספרי התורה]] לא השתנה.

המונח "כתב אשורי" מתייחס במקור לכל הכתב העברי של ימינו<ref>{{הערה|מנחם מנדל כשר, ספר כתב התורה ואותיותיה, בתוך: תורה שלמה, כרך 29, חלק ראשון - "ספר התורה בכתב עברי ואשורי". הוצאת "בית תורה שלמה", ירושלים תשלח 1927. עמ' א-עד</ref>}}, בשונה מצורת האות של הכתב העברי הקדום.