החברה למוזיקה עממית יהודית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מהפכת אוקטובר|המהפכה הקומוניסטית ברוסיה]], נמלטו רוב אנשי התנועה למוזיקה יהודית אמנותית ממזרח אירופה ומצאו את דרכם לארץ ישראל או לאמריקה. שם היו למנהיגי הקהילות המוזיקליות היהודיות, וחיברו מוזיקה הן ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]] והן לאולמות הקונצרטים.
 
== התחלות ==
נהעניין במוזיקה יהודית לאומית התעורר בד בבד עם המגמות הלאומיות במוזיקה בכל רחבי אירופה המזרחית. ברוסיה, מלחינים ובראשם [[ניקולאי רימסקי-קורסקוב|רימסקי-קורסקוב]] חיברו יצירות חדשות, שהתבססו על נושאים רוסיים עממיים. ב[[הונגריה]]ף [[זולטאן קודאי]] ואחריו [[בלה בארטוק]] החלו במיזם כביר של הקלטה ורישום מנגינות עממיות, ושילובן ביצירותיהם. מלחינים אחרים, כדוגמת [[אנטונין דובז'אק]] ו[[לאטוש יאנאצ'ק]] עסקו בהתמדה בחיפוש צליל לאומי ייחודי ביצירתם. "אירופה פעלה בתוקף בנטייה הרומנטית לקבוע ביתר שאת גבולות לאומיים בסוגיות מוזיקליות," כתב [[אלפרד איינשטיין]]. "האיסוף והניפוי של אוצרות מלודיים מסורתיים נושנים ... יצר בסיס למוזיקה אמנותית יצירתית."{{הערה|איינשטיין (1947), עמ' 332}}
 
 
.
 
==לקריאה נוספת==