החברה למוזיקה עממית יהודית – הבדלי גרסאות

העניין במוזיקה יהודית לאומית התעורר בד בבד עם המגמות הלאומיות במוזיקה בכל רחבי אירופה המזרחית. ברוסיה, מלחינים ובראשם [[ניקולאי רימסקי-קורסקוב|רימסקי-קורסקוב]] חיברו יצירות חדשות, שהתבססו על נושאים רוסיים עממיים. ב[[הונגריה]]ף [[זולטאן קודאי]] ואחריו [[בלה בארטוק]] החלו במיזם כביר של סיור בכפרים לשם הקלטה ורישום מנגינות עממיות, ושילובן ביצירותיהם. מלחינים אחרים, כדוגמת [[אנטונין דבוז'אק]] ו[[לאיוש יאנאצ'ק]] עסקו בהתמדה בחיפוש צליל לאומי ייחודי ביצירתם. "אירופה פעלה בתוקף בנטייה הרומנטית לקבוע ביתר שאת גבולות לאומיים בסוגיות מוזיקליות," כתב [[אלפרד איינשטיין]]. "האיסוף והניפוי של אוצרות מלודיים מסורתיים נושנים ... יצר בסיס למוזיקה אמנותית יצירתית."{{הערה|אלפרד איינשטיין, Music in the Romantic Era" (1947),"' עמ' 332}}