כרמל מערבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי הערת שוליים #1Lib1Ref
מ קישורים פנימיים
שורה 44:
שטח המלון היה בסיס לקומדיה של טעויות שעניינה רישום השטח בספרי האחוזה ([[רישום זכויות במקרקעין בישראל|טאבו]]). השטח המקורי נמכר על ידי חברת [[הכשרת היישוב]] ב-[[1928]] למר לזר טאובה, כאשר עוד היה בגרמניה. שנים מאוחר יותר מכרה גברת טאובה לזר (לבית שכטר){{הערה|שימו לב שהשם הפוך, ומכאן החל הבלבול.}} את השטח למשה בן יהודה, שבנה עליו את מלונו{{הערה|בן יהודה עצמו [[פשיטת רגל|פשט רגל]] מאוחר יותר.}}.{{ש}}יורשי הצדדים והחברה שרכשה מבן יהודה תבעו אלו את אלו, ובית המשפט נדרש להחליט על שוויו של המגרש לאחר שכבר הוקמו עליו בניינים.
 
מלון נוסף (שושנת הכרמל) הוקם ברחוב שושנת הכרמל 90. למלון הוספה גינה גדולה{{הערה|הגינה בתכנונו של [[יצחק קוטנר]].}}, ששימשה כמוקד חברתי של חיפה בשנות ה-60{{הערה|כיום משמש הבניין את '''בית האבות בית יערה'''.}}.
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] נספרו כ-10 פנסיונים ומלונות ברחבי השכונה{{הערה|על פי דו"ח שהוכן עבור ועד הר הכרמל (ראו [[מרכז הכרמל]] תחת מלונות)}}.
 
שורה 51:
שבט [[הצופים העבריים|הצופים]] השכונתי (אילנות) הוקם בשנות ה-70{{הערה|השבט הוקם על ידי ארבעה יוצאי שבט צופית}}.
 
בשכונה נבנה בית יולס, [[בית אבות]] מיסודו של ארגון עולי הולנד{{הערה|בחיפה, כבשאר מקומות בארץ, נבנו בתקופה זו בתי אבות מיסודן של התאחדויות עולים ואגודות. ראו בחיפה: בתי האבות של [[התאחדות עולי גרמניה]] ברחוב התשבי ובית האבות של [[בני ברית]] ב[[אחוזת שמואל|אחוזה]]באחוזה.}}. הבית שתוכנן בידי הארכיטקט [[שלמה גלעד]], היווה לימים תקדים משפטי על מושג המכרז ברכוש פרטי{{הערה|ראו בע"א 207/79}}. כאמור, בתוכנית המקורית של קאופמן תוכנן המגרש כגן, אך התוכנית לא יצאה לפועל. בית יולס המקורי תוכנן על ידי [[שרגא פרידריק רוהטין]] ו[[זאב וולטש]] ונבנה ברחוב תל מאנה 5–7 ב[[אחוזת שמואל|אחוזה]] באמצע [[שנות ה-50 של המאה ה-20]]{{הערה|יותר מאוחר שימש המבנה את מכון מור וכיום את בית חולים כרמל.}}.
 
בתחילת [[המאה ה-21]] הועברה פעילותה של 'פסג"ה חיפה' (פיתוח סגלי הוראה) של [[משרד החינוך]] למבנה בדרך הים 202 על גבול השכונה עם שער העלייה ונווה דוד.