הבדלים בין גרסאות בדף "סהרה המערבית"

נוספו 16,758 בתים ,  לפני שנתיים
(←‏פתיח: סהראווית , לא סהרה מערבית)
מרוקו הקימה חומת גבול לאורך 2,700 [[ק"מ]] המוגנת על ידי 120,000 חיילים מרוקאים ומוקפת במוקשים, המחלקת את סהרה המערבית בין השטח הנשלט על ידי מרוקו ובין השטח בשליטת מחתרת "פוליסריו" השואפת לעצמאות סהרה המערבית.
 
==מעמדה הפוליטי של מערב סהרה==
==פוליטיקה==
מעמדה החוקי של הטריטוריה ושאלת עצמאותה עומדים בסימן שאלה. המרוקאים טוענים לשליטה על האזור, אולם תושבי המקום רוצים עצמאות. רוב מדינות העולם אינן תומכות בטענה המרוקאית.
 
[[האו"ם]] דן בקיום [[משאל עם]] במקום וקביעת עתיד הטריטוריה לפיו, אך משאל זה נדחה שוב ושוב, וטרם הוצא אל הפועל, בשל מחלוקת האם המתנחלים המרוקאים יהיו רשאים להצביע במשאל עם זה, וכן ועקב התנגדותה של מרוקו.
 
{{בעבודה אקדמית|קורס=היבטים משפטיים של ביטחון אנושי|יעד=1 במארס 2018}}.
 
===תושבי [[סהרה המערבית]] וסוגיית ההגדרה העצמית===
שני רכיבים מרכזיים היוו רקע לרצונם של בני העם הסהרווי בהגדרה עצמית. ראשית, הרכב אוכלוסיית סהרה המערבית בנוי בעיקר מבני שבט הסהרווי. שבט זה מייצג תמהיל המורכב מילידי המקום, שבטים [[ברברים (קבוצה אתנית)]] סהנג'ים, אפריקאים וערבים אשר מקום מוצאם הינו חצי האי ערב. המרכיב ששימש לאחדות בין השבטים השונים, היה תהליך הדרגתי של התפשטות האסלאם. תהליך זה הוביל ליצירתו של לאום סהרווי בעל ייחודיות אתנית, לשונית, דתית ותרבותית.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Omar Sidi M|שם=The right to self-determination and the indigenous people of Western Sahara|כתב עת=CAMBRIDGE REVIEW OF INTERNATIONAL AFFAIRS|כרך=21|סדרה=41|עמ=41|שנת הוצאה=2008}}</ref> שנית, אורח החיים של הסהרווים התאפיין לרוב בנוודות ורעיית צאן, אך לאחר החלטת ספרד להפוך את סהרה המערבית לפרובינציה ספרדית עם מאפיינים אוטונומיים בדמות קיומה של אסיפה כללית ויכולת חקיקה, האוכלוסייה עברה תהליך מודרניזציה שהיווה מרכיב חשוב בחיזוק התודעה הלאומית של בני הסהרווי.<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Omar Sidi M|שם=The right to self-determination and the indigenous people of Western Sahara|כתב עת=CAMBRIDGE REVIEW OF INTERNATIONAL AFFAIRS|כרך=21|סדרה=44|שנת הוצאה=2008}}</ref> מעבר לבני שבט הסהרווי, אוכלוסיית סהרה המערבית מורכבת גם מ-200 אלף אנשים שהגיעו ממרוקו בשנת 1975, במטרה להשתלט על אדמות שהיו מוחזקות עד אז בידי השלטון הספרדי.<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=Castellino Joshua|שם=Territory and Identity in International Law: The Struggle for the Self-Determination in the Western Sahara|כתב עת=MILLENNIUM|כרך=28|עמ=537|שנת הוצאה=1999}}</ref>
 
החלטה 1514 <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.un-documents.net/a15r1514.htm|הכותב=United Nations|כותרת=A/RES/15/1514|אתר=|תאריך=December 14, 1960}}</ref> של העצרת הכללית של האומות המאוחדות (להלן: האו"ם) היוותה אשרור בינלאומי לרצונם של בני הסהרווי להגדרה עצמית. ההחלטה קובעת בין היתר, כי יש להביא לידי סיום כל שלטון קולוניאליסטי באשר הוא, זאת מתוקף הזכות שישנה לכל עם להגדרה עצמית ולקבוע באופן חופשי את מצבם הפוליטי ולהגשים באופן חופשי את שאיפותיהם הכלכליות, חברתיות והתרבותיות. ההחלטה שימשה כבסיס<ref name=":0" /> להחלטת העצרת הכללית של האו"ם, 2072, בה נקבע כי על ספרד לנקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת לשחרר את סהרה המערבית מידי השלטון הספרדי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://documents-dds-ny.un.org/doc/RESOLUTION/GEN/NR0/218/35/IMG/NR021835.pdf?OpenElement|הכותב=United Nations|כותרת=A/RES/2072|אתר=|תאריך=December 16 1965}}</ref> כמו כן, זכותם של תושבי סהרה המערבית להגדרה עצמית קיבלה אישור בינלאומי ב-7 החלטות של העצרת הכללית של הא"ם שהתקבלו בשנים 1966-1973. ההחלטות מדגישות את הצורך בעריכת משאל עם באזור, אך השינוי בתמהיל האוכלוסייה הפך להיות סוגיה מרכזית במסגרת המאבק להגדרה עצמית, נוכח המחלוקת סביב זהות האנשים שיש לאפשר להם להצביע במסגרת משאל העם על עצמאות.<ref name=":2" />
 
===הניסיונות לסיפוח סהרה המערבית והמאבק של [[חזית פוליסריו]]===
בשנת 1966 מרוקו ומאוריטניה הצהירו לסיפוח סהרה המערבית במטרה להבטיח את זכותם הלגיטימית שלהם על האזור,<ref name=":2" /> אך חוות דעת מייעצת את הבית הדין הבינלאומי לצדק<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.icj-cij.org/files/case-related/61/6197.pdf|הכותב=INTERNATIONAL COURT OF JUSTICE|כותרת=Advisory Opinion on Western Sahara|אתר=|תאריך=1975}}</ref> פגעה קשות במאמצים אלו.<ref name=":2" /> בניסיון לסיים את השליטה הקולוניאלית באזור, קמה תנועת מאבק כנגד הממשל הספרדי. לאחר נפילת תנועה זו, קמה חזית פוליסריו בשנת 1970 אשר השתמשה במאבק מזוין ומטרתה הייתה להשיג עצמאות. החזית קיבלה תמיכה רבה מבני העם הסהרווי.<ref name=":0" /> תמיכה זו התגלתה כחשובה נוכח מהלכים משמעותיים שמרוקו ביצעה בשנת 1975, אשר נועדו לקדם את סיפוחה של סהרה המערבית.
 
בנובמבר 1975, חסן המרוקני מלך מרוקו הורה על "צעדה ירוקה" שבמהלכה כ-200 אלף אזרחי מרוקו צעדו אל תוך סהרה המערבית. מטרתה של צעדה זו הייתה שהטריטוריה תהיה בחיקה של מרוקו.<ref name=":0" /> בתגובה לכך, מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה את החלטות 380,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://daccess-ods.un.org/TMP/6404854.65526581.html|הכותב=United Nations|כותרת=A/RES/380|אתר=|תאריך=1975}}</ref> בה קראה למרוקו לסגת משטחה של סהרה המערבית. אך צעדה זו הייתה צעד אחד מתוך תכנית רחבה יותר שמטרתה הייתה לספח שטח זה. ב-14 בנובמבר 1975 נחתם "הסכם משולש" על ידי מרוקו, ספרד ומאוריטניה. הסכם זה קבע כי יש להקים משולש מנהלי שתפקידו לנהל בפועל את השטח. חצי שנה לאחר מכן מרוקו ומאוריטניה חתמו על הסכם שבו הן חלקו את סהרה המערבית - החלק הצפוני שייך למרוקו, החלק הדרומי למאוריטניה. עם זאת, ההסכם לא אומץ על ידי העצרת הכללית של האו"ם, עובדה המדגישה כי מדינות העולם למעשה לא הכירו בטענות של מרוקו ומאוריטניה לריבונות על השטח.<ref name=":0" /> בהחלטה 34/37 של המועצה הכללית של האו"ם, חזית פוליסריו הוכרה כנציגה הלגיטימית של העם הסהרווי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.un.org/documents/ga/res/34/a34res37.pdf|הכותב=United Nations|כותרת=A/RES/34/37|אתר=|תאריך=Novermber 21 1979}}</ref> השליטה הקולוניאלית הספרדית הסתיימה בשנת 1975 ולמרות שהיא לא הצליחה לקיים את רצונות האוכלוסייה שחיה בשטחה, היא יצרה תנאים לכך שישות סהרווית תוכל להיווסד. כתוצאה ממהלכים אלה חזית פוליסריו הצליחו להקים את [[רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית]] (ה-SADR), בפברואר שנת 1976. כיום, ה-SADR נחשבת לחברה מלאה באיחוד האפריקאי ואף מוכרת על ידי יותר מ-80 מדינות.<ref name=":1" />
 
=== משאל העם ===
המאבק של חזית פוליסריו התבטא בין היתר בתקיפות שנועדו להביא לקיומו של משאל עם באזור. בשנת 1974, ספרד הכריזה שהיא למעשה מוכנה לארגן משאל עם אשר יכלול אפשרות של הגדרה עצמית לאוכלוסייה החיה בסהרה המערבית. תגובתו של מלך מרוקו להכרזה זו הייתה שמדינתו לא תקבל את תוצאות משאל העם מכיוון שהוא כולל את האופציה לעצמאות של הטריטוריה. המועצה הכללית של האו"ם דחקה בספרד לדחות את קיומו של משאל העם, עד אשר היא תוכל להחליט על הליך ה[[דה-קולוניזציה]] שתכלול חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.<ref name=":0" /> ב-20 בספטמבר 1988, החליטה מועצת הביטחון של האו"ם, בהחלטה 621, למנות נציג מיוחד בסהרה המערבית. המועצה אף ביקש ממזכ"ל האו"ם לקיים משאל עם להגדרה עצמית עבור האנשים הסהרווים, אשר יהיה מפוקח ומאורגן באמצעות האו"ם ובשיתוף פעולה עם האיחוד האפריקאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.securitycouncilreport.org/un-documents/document/MINURSO%20SRES621.php|הכותב=United Nations|כותרת=S/RES/621|אתר=|תאריך=1998}}</ref> ההחלטה לקיים את משאל העם נתמכה בין היתר בהסכמתם של ממלכת מרוקו ותנועת חזית פוליסריו ולכן רק לאחר מכן, בשנת 1900, בהחלטה 658 של מועצת הביטחון הוקם כוח משימה של האו"ם, שמטרתו לקיים משאל עם בסהרה המערבית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.securitycouncilreport.org/un-documents/document/MINURSO%20SRES658.php|הכותב=United Nations|כותרת=http://www.securitycouncilreport.org/un-documents/document/MINURSO%20SRES621.php|אתר=|תאריך=1990}}</ref> תכנית זו נקראה "תכנית ההתיישבות", כאשר היעד המרכזי הינו לקיים משאל עם חופשי והוגן שבו האנשים הסהרווים יוכלו לממש את זכותם להגדרה עצמית ולבחור בעצמאות או במיזוג עם מרוקו. הזכאות להצבעה התבססה על מפקד האוכלוסין האחרון שביצע השלטון הקולוניאלי הספרדי שמנה כ-75,000 איש. צוות משלחת האו"ם, MINURSO, שתפקידו לפקח על הפסקת האש באזור וכן על משאל העם, התחיל לפעול בספטמבר שנת 1991 כאשר משאל העם היה אמור להתקיים בשנת 1992.
 
על אף תכניות אלה, משאל העם מעולם לא התקיים. רק בשנת 2000, MINURSO הצליחו לסיים את איסוף הנתונים ולהכריע מי יוכל להשתתף במשאל העם. הם קבעו כי 86,386 איש רשאים להצביע. השלב הבא היה לקיים את שמאל העם, אך מרוקו שוב ערערה על רשימת המצביעים.
המצב התדרדר עד שמלך מרוקו החדש, מוחמד השישי, הצהיר בשנת 2002 כי הרעיון למשאל עם תם.<ref name=":1" /> בשנת 2003 נערך ניסיון נוסף לביצוע משאל עם שיכריע סופית את מעמדה מעמדה של הטריטוריה. הוצע כי משאל העם יכלול גם תושבים ממרוקו אשר נמצאים בשטח מאז שנת 1999, ולא רק את העם הסהרווי. תנועת חזית פוליסריו קיבלה את התכנית, אך מרוקו דחתה אותה.<ref name=":0" />
 
===מעמדה הפוליטי של סהרה המערבית כיום===
מרוקו החלה להשתמש בקשריה הענפים עם מדינות חברות במועצת הביטחון של האו"ם, כדי לקבל לגיטימציה לכיבוש ולסיפוח הלא חוקי של שטחי סהרה המערבית.<ref name=":0" /> למרות זאת, בשנת 2006 מזכ"ל האו"ם טען שאין מדינה שיכולה להיות חברה באו"ם ולהכיר בריבונות של מרוקו על שטחי סהרה המערבית.<ref name=":0" /> הכיבוש והסיפוח של סהרה המערבית על ידי מרוקו, מתרחש ללא גורם בינלאומי שמפקח על כך. במנדט הכוח של משימת MINURSO, לא מופיע סעיף ניטור ופיקוח על הפרת זכויות אדם, כמו כן יכולותיו לפעול באזור צומצמו לאחר שכוחות מרוקו גירשו מספר בעלי תפקידים. במחאה על כך, פרסמה מועצת איחוד אפריקה לשלום וביטחון קריאה למועצת הביטחון של האו"ם להרחיב את מנדט כוח המשימה, כך שיכלול ניטור ופיקוח על זכויות אדם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/latest/news/2017/04/un-peacekeeping-force-in-western-sahara-and-refugee-camps-must-urgently-monitor-human-rights/|הכותב=AMNESTY INT’L|כותרת=UN Peacekeeping Force in Western Sahara Must Urgently Monitor Human Rights|אתר=|תאריך=April 18 2017}}</ref>
 
בשנת 2007 חזית פוליסריו הציגו לאו"ם הצעה ל"פתרון פוליטי מקובל על ידי כלל הצדדים שיעניק הגדרה עצמית לאנשי סהרה המערבית". הצעה זו כללה את הצורך למשאל עם שייתמך על ידי מועצת הביטחון של האו"ם וכן הכרה בכך שבמידה ומשאל העם יוביל לעצמאות סהרה המערבית, המדינה הסהרווית החדשה תהיה מוכנה לקיים יחסים אסטרטגיים עם מרוקו. כחלק מהחלטתו של מזכ"ל האו"ם, משלחות של חזית פוליסריו ומרוקו נפגשו בארה"ב וכן משלחות מאלג'ריה ומאוריטניה הוזמנו. למרות כישלון הסבבים הראשונים, הוחלט על סבבים נוספים כדי לנסות ולהמשיך לקיים דיון.<ref name=":0" /> כיום, בעוד סיפוחה של סהרה המערבית על ידי מרוקו נמשך, מעמדה הפוליטי הרשמי, הוא שהאום מחשיב שטחים אלה כטריטוריה ללא שליטה עצמית, זאת מאז שנת 1963.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.un.org/en/decolonization/pdf/Western-Sahara2017.pdf|הכותב=United Nations|כותרת=Western Sahara: Listing as a Non-Self-Governing Territory|אתר=|תאריך=2017}}</ref>
 
==כלכלה==
==ראו גם==
* [[חזית פוליסריו]]
* [[רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית]]
* [[הגדרה עצמית]]
 
==לקריאה נוספת==
 
* אמנסטי אינטרנשיונל, '''דו"ח שנתי לשנת 1991''', (1991).
* Mark W Janis, ''International Court of Justice: Advisory opinion on the Western Sahara", 17 Harvard International Law Journal 3 (1976).
* Spector Samuel, "Western Sahara and the Self-Determination Debate", 16 Middle East Quarterly 33 (2009).
* Steinbach Armin, "The Western Sahara Dispute: A Case for the ECJ", 18 Columbbia Journal of European Law 3 (2012).
* Zunes Stephen, "The International Community and Military Occupation: Western Sahra in a Comparative Perspective", Conference Papers -International Studies Association 1 (2008).
 
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ימין|ויקישיתוף=Category:Western Sahara|שם ויקישיתוף=סהרה המערבית|ויקימסע=סהרה המערבית}}
* [http://dspace.dial.pipex.com/suttonlink/334ws.pdf סהרה המערבית - הארץ הנשכחת] {{אנגלית}}
* בשיר סמיד, [https://mekomit.co.il/%D7%A1%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ משבר בין מרוקו לאו"ם: באן קי מון תיאר את סהרה המערבית כשטח כבוש], שיחה מקומית, 19 במרץ 2016.
* חסאן זרוקי, [http://hagada.org.il/2007/12/31/%d7%97%d7%96%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%95-%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95/ חזית הפוליסריו החליטה לשוב למאבק המזוין], הגדה השמאלית, 31 בדצמבר 2007.
* מאיה לקר, [https://www.haaretz.co.il/news/world/1.1229548 סהרה המערבית - סיפור על מלחמה ואדישות], הארץ, 12 בדצמבר 2010.
* רועי קייס, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779849,00.html מזכ"ל האו"ם דיבר על כיבוש בסהרה המערבית - והרתיח את המרוקנים], Ynet, 18 במרץ 2016.
 
 
==הערות שוליים==