הבדלים בין גרסאות בדף "רועה צאן"

נוספו 510 בתים ,  לפני שנתיים
ביטול גרסה 22320116 של 37.142.4.190 (שיחה)
(ניסוח, שחזור, הפרת זכויות יוצרים, ויקיזציה, עיצוב, הגהה, הועבר, תמונה, תיקון קישור, הפרת זכויות יוצרים)
תגית: הסרת קטגוריות
(ביטול גרסה 22320116 של 37.142.4.190 (שיחה))
החוק המקראי מתייחס לרועה שכיר, השומר על עדרי אחרים. אם התרשל הרועה בשמירה - ישלם לבעלים, אך אם השה נטרף - והרועה מביא שריד מבעל החיים כעדות והוכחה לכך שנטרף, הוא פטור מתשלום ({{תנ"ך|שמות|כב|ט|יב}}), כפי שמתואר גם ב{{תנ"ך|עמוס|ג|יב}}.
 
המקרא מראה שמנהיגים אחדים בישראל קיבלו את הכשרתם בהנהגה בהיותם רועי צאן: [[משה]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|ג|א}}.}}), [[דוד]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|טז|יא|יט}}.}}, [[עמוס]] הנביא{{הערה|{{תנ"ך|עמוס|א|א}} וכן {{תנ"ך|עמוס|זתהיליםז|כגטו|א|ב}}}}, {{ציטוטון|כרועה עדרו ירעה|{{תנ"ך|ישעיה|מ|יא}}ללא=ספר}}. בהשאלה, הרועה הוא השליט, המושל, המנהיג: {{ציטוטון|אתה תרעה את עמי את ישראל, ואתה תהיה לנגיד על ישראל|{{תנ"ך|שמואל ב|ה|ב}}}}, {{ציטוטון|כה אמר ה' על הרועים הרועים את עמי: אתם הפיצותם את צאני...|{{תנ"ך|ירמיהו|כג|א|ד}}}} וכן ב{{תנ"ך|יחזקאל|לד|א|טז}}ואחרים.
 
בשירה המקראית נמשלו יחסי [[אלוקים|ה']] ו[[עם ישראל|עמו]] ליחסי רועה ועדרו: {{ציטוטון|[[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר|ה' רועי לא אחסר]]. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני...|{{תנ"ך|תהילים|כג|א|ב}}}}, {{ציטוטון|כרועה עדרו ירעה|{{תנ"ך|ישעיה|מ|יא}}}}. בהשאלה, הרועה הוא השליט, המושל, המנהיג: {{ציטוטון|אתה תרעה את עמי את ישראל, ואתה תהיה לנגיד על ישראל|{{תנ"ך|שמואל ב|ה|ב}}}}, {{ציטוטון|כה אמר ה' על הרועים הרועים את עמי: אתם הפיצותם את צאני...|{{תנ"ך|ירמיהו|כג|א|ד}}}} וכן ב{{תנ"ך|יחזקאל|לד|א|טז}}.
 
==רועי צאן בתרבות==
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Shepherds}}
* [[בוקר (מקצוע)]]רועה צאן הוא מנהיג של עדר
* [[גאוצ'ו]]
* [[משה הרועה והגדי]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מקצועות החקלאות]]
[[קטגוריה:בעלי חיים והאדם]]