בית העלמין בשכונת שערי צדק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
אין תקציר עריכה
שורה 4:
עד [[מלחמת העצמאות]] היה בית הקברות ב[[הר הזיתים]] בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר [[1948]] התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים.
 
על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה ב[[הר הזיתים]] או בבית קברות ראוי. ל[[חברה קדישא]] העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם הוא [[בית הקברות סנהדריה]]. בתי קברות אחרים היו [[בית העלמין שייח' באדר]], במחצבה הנטושה של [[שייח' באדר]]. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה ב[[הר המנוחות]]. למרות חוסר הרישיון, המשיכה חברה קדישא "הפרושים" לקבור, בבוחרה את חצר בית החולים למטרה זו. לאחר זמן הועברו חלק מהקבורים במקום לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום. רחוב קטן על שמו של ד"ר משה וולך נמצא בסמוך אל בית הקברות.
 
בבית העלמין קבורים בין השאר: