לשון נקייה – הבדלי גרסאות

 

מקור המושג העברי "לשון נקייה" הוא ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]. ב{{בבלי|פסחים|ג|א|ללא=שם}} מובאת [[ברייתא]]: "תניא דבי [[רבי ישמעאל]]: לעולם יספר אדם בלשון נקיה". ועוד נאמר שם: "דאמר ר' יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו. שנאמר מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה."

==הגלגל היופמיסטי==

<!-- הערת עריכה: "הגלגל היופמיסטי" מאנגלית The Euphemism Treadmill - האם קיים מונח אחר בעברית? -->

 

האות [[ז]]' שימשה כלשון נקייה לשמו של ה[[פין]] ב[[סלנג]]. קיימות סברות שונות בקרב חברי האקדמיה ללשון עברית אודות מקור שימוש זה. בין השאר קיימת סברה כי השימוש נעשה בשל היותה האות, האות הראשונה בהמילה "זרג" שנחשבה גסה מאוד.[http://www.tau.ac.il/%7Edassaf/articles/Zanav.pdf] במהלך הזמן, "[[זין (סלנג)|זין]]" הפכה למילה גסה בעצמה, עד כדי כך שהאסוציאציה המיידית של הפועל "להזדיין" היא בעלת הקשרים מיניים, וכבר לא "להתחמש" - מובנו המקורי. בספרו [[סיפור על אהבה וחושך]] מספר [[עמוס עוז]] כיצד בילדותו פרץ בצחוק קולני באסיפת בחירות של [[מנחם בגין]], כאשר הלה השתמש בפועל זה במשמעותו המקורית, בהתייחסו ל[[מרוץ החימוש]] בין [[ישראל]] ל[[מדינות ערב]]. אותו מונח שימש את בגין בנאומו ב[[הכנסת|כנסת]] בשנת [[1966]]{{הערה|1=[[מנחם בגין]], [http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum42-2.htm '''על היחסים עם גרמניה; התקפות טרור ערביות'''], כח באייר תשכ"ו, 18 במאי 1966, דברי [[הכנסת]] פרק 45 עמ' 1470 - 1742}} וכן בפנייתו לכתבים בליל [[המהפך]] ב-[[1977]], שיתאזרו בסבלנות{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=7rYeWx7_HlI&feature=related '''"המהפך"'''] מתוך אתר [[YouTube]]}}. הביטוי מוזכר אף בספרים בני ימינו (2005).{{הערה|1=[[אבנר כהן]], [http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=print&sid=3786 '''המחבר כמשל: סעיף 113 ג'''], מתוך הספר [[הטאבו האחרון]], 2005}}

השימוש ב"לשון נקייה" הוא חיוב [[הלכה|הלכתי]], ב[[חז"ל]] מובאות אזהרות רבות שלא [[ניבול פה|ינבל אדם את פיו]] ומופיעים על כך גם עונשים חמורים, כגון: {{ציטוטון|אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה.}} וכן {{ציטוטון|מעמיקין לו [[גיהנום]].}} ו{{ציטוטון|בעוון זה נערי שונאי ישראל מתים.}} (הביטוי "שונאי ישראל" עצמו הוא דוגמה ללשון נקייה הבאה ב[[לשון סגי נהור]], כמובא בהמשך).

 

 

ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א).

עד כדי כך הקפידו על לשון נקייה בתחום זה של 'בינו לבינה', שיש כאלה שאף נמנעו מלומר "אשתי", ובמקום זה אמרו "ביתי" ({{בבלי|שבת|קיח|ב|ללא=שם}}). ובמקום קיום יחסי מין אמרו: "[[תשמיש המיטה]]" ({{בבלי|מועד קטן|כד|א|ללא=שם}}), "דבר זה" ({{בבלי|סנהדרין|יט|ב|ללא=שם}}), "מילתא" (דבר) ({{בבלי|נדרים|צא|א|ללא=שם}}), "דבר מצווה" ({{בבלי|עירובין|ק|ב|ללא=שם}}), "דרך ארץ" ({{בבלי|יומא|עד|ב|ללא=שם}}), "דבר אחר" ({{בבלי|ברכות|ח|ב|ללא=שם}}), "הרגל דבר" ({{בבלי|עבודה זרה|יז|א|ללא=שם}}), "עשיית מלאכה" ({{בבלי|שבת|מט|ב|ללא=שם}}), "עשיית צרכים" ({{בבלי|סנהדרין|פב|ב|ללא=שם}}), וכן "לספר" ({{בבלי|נדרים|כ|א|ללא=שם}}) ו"לדבר" ({{בבלי|כתובות|יג|א|ללא=שם}}). וכן מצאנו ביטויים חלופיים הקשורים באכילה ושתייה כלשון נקייה ליחסי מין: "אכל" ({{בבלי|כתובות|יג|א|ללא=שם}}), "סעד" ({{בבלי|שבת|סב|ב|ללא=שם}}), "נהמא" (לחם) ({{בבלי|נידה|יז|א|ללא=שם}}), "לחם סתרים" ({{בבלי|סנהדרין|עה|א|ללא=שם}}), "טעימת תבשיל" ({{בבלי|חגיגה|ה|ב|ללא=שם}}), "שותה בכוס" ({{בבלי|נדרים|כ|ב|ללא=שם}}), "עריכת שולחן" (שם). במקום וסת נאמר "דרך נשים" ({{בבלי|עבודה זרה|כד|ב|ללא=שם}}), ובמקום חטא של זנות - "עבירה" סתם, בלי פירוט ({{בבלי|עבודה זרה|ג|א|ללא=שם}}).

 

 

==ראו גם==

* [[רפאל ניר]], [http://www.snunit.k12.il/seder/mabat/politic.html תקינות פוליטית, לשון נקייה והזניית השפה]

* {{הארץ|צפי סער|תג מחיר? סבתא היתה קוראת לזה פוגרום|1.1517480|7 באוקטובר 2011}}

 

==הערות שוליים==