ממלכת החשמונאים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 261:
בתקופת החשמונאים נוצרו או הובלטו כמה זרמים ביהדות: [[צדוקים]], [[פרושים]] ו[[איסיים]].{{הערה|בעוד שישראל לוין טוען כי כתות אלו נוצרו בתקופה החשמונאית, אלכסנדר רופא, בעקבות חוקרים אחרים, טוען שהיו להם שורשים מוקדמים שהגיעו עד למאה ה-5 לפני הספירה.}}
 
הצדוקים היו הכהנים, האריסטוקרטיםאנשי המקדש, בניבעלי המעמדההון הגבוהובני ובעליהמעמד ההון,הגבוה.{{הערה|ישראל לוין, המאבק הפוליטי בין הפרושים לצדוקים בתקופה החשמונאית, מדינת החשמונאים עמ' 434}} אנשיהם המקדשהפגינו וכהני הדת, שהיו בעלייותר פתיחות להלניזם ולתרבות הכללית. לעומתם, הפרושים היו זרםחכמי רוחניהתורה, שלאנשי חכמיהסנהדרין התורהובעלי שררה במערכת המשפט. הזרם הפרושי התמקד בפן הרוחני, ששאףוטענה לשאוף ליצירת חברת תורת חיים,. והחזיקהזרם בידיודגל אתבקיום מערכתתורה המשפט,שבעל-פה ה[[סנהדרין]],(תושב"ע). והייתהחבריו לוזכו תמיכהלתמיכה רחבה בהמון העם. ואילו האיסיים, היושהיו קבוצה קטנה יותר, היוו כתתנועה נזירית, [[פציפיזם|פציפיסטית]], מתבדלת, שביקשה את טהרת הנפש וקרבת האל. אף שהייתה בין הצדוקים לפרושים עוינות, יריבות ותחרות, גם אלו וגם אלו תמכו בשלטון החשמונאים, שהיואשר זקוקיםנשען לשניהםעל שניהם גם יחד,. זאת לעומת האיסיים (או לפחות חלקם) שהסתייגו מהצבאיותמהאופי המיליטריסטי ומהמדינתיות של החשמונאים.
 
לעתים היו שליטים שהייתה להם העדפה ברורה לזרם מסוים. כך למשל הפרושים היו אהודים במיוחד על השליטים שנהו אחר הרוחניות כמו יוחנן הורקנוס הראשון (עד שנוצר הקרע בסוף ימיו) ו[[שלומציון המלכה]], שאף הרשתה לפרושים לנקום בצדוקים, לעומת זאת הצדוקים היו מועדפים באופן בולט, בתקופתו של [[אלכסנדר ינאי]], והיו בין בכירי מפקדיו. בתקופה זו הפרושים נכנסו, בשל נטילת הסמכויות השיפוטיות מהם, לעימות חריף מאוד עם השליט.