תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: דני גולדמן עזב את התפקיד בשנת 2017
שורה 30:
בסוף שנות השמונים נוצר סכסוך חריף בין דיסקונט השקעות לבין משפחת ורטהיימר, סכסוך שנסב בעיקרו על חיובה של דיסקונט השקעות כ[[חברה ציבורית]] לפרסם את הדו"חות של ישקר. דיסקונט השקעות ניסתה תחילה לרמות את [[הרשות לניירות ערך]] אולם לבסוף הדבר התגלה ו[[דב תדמור]] הועמד לדין והורשע בהסתרת המידע מהציבור. בשיא המשבר החליטה משפחת ורטהיימר להפעיל לחץ על {{פירושון|משפחת רקנאטי}} (הבעלים של דיסקונט השקעות) במטרה למכור את חלקם בחברה על ידי קניית מניות של [[אי.די.בי.]] (בעלת השליטה בדיסקונט השקעות), הלחץ הצליח ודיסקונט השקעות מכרה את חלקה למשפחת ורטהיימר שהפכה לבעלים הבלעדיים של החברה.
 
בשניםבמהלך האחרונותהשנים התרחבה החברה, תוך ניצול משברים של חברות מתחרות, והיאורכשה מחזיקהמפעלים כיוםוחברות במפעליםשונות במדינות נוספות, כולל ב[[ארצות הברית]], [[הודו]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[גרמניה]], [[צרפת]], [[איטליה]] ו[[קוריאה הדרומית]]{{הערה|[http://www.iscar.co.il/newarticles.aspx/countryid/34/newarticleid/1177 פריסה עולמית] באתר ישקר}}. עם ההתרחבות הקימה משפחת ורטהיימר את [[קבוצת IMC]] המרכזת את פעילותן של 15 חברות שונות, כאשר ישקר היא הגדולה ביותר מביניהן.
 
ב־[[5 במאי]] [[2006]] נרכשו 80% מהחברהמקבוצת IMC על ידי חברת "[[ברקשייר האת'וויי]]" האמריקאית, שבניהולו של [[וורן באפט]], בסכום של 4 מיליארדי דולרים, על פי [[שווי שוק]] של 5 מיליארד דולרים וללא חברת "[[טכנולוגיית להבים]]". עסקה זו הפכה את משפחת ורטהיימר לאחת המשפחות העשירות בישראל.
 
ב-[[21 בספטמבר]] 2008 נמסר{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|ישקר מנצלת את המשבר: רכשה את טונגאלוי היפאנית בכמיליארד דולר|markets/1.507569|21 בספטמבר 2008}}}} כי ישקר רכשה מבנק ההשקעות היפני נומורה כ-95% ממניותיה של החברה היפנית טונגאלוי (Tungaloy Corporation), העוסקת בתחום כלי חיתוך לעיבוד שבבי, תמורת קרוב למיליארד דולר.