צוואר הרחם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לPCR
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 35:
צוואר הרחם מתפתח מתעלות פרה-מזונפריות אצל העוברה בשבוע השישי להתפתחותה. בעיות בתהליך זה עלולות להביא לחוסר היווצרות של צוואר הרחם או אנומליות אחרות.
 
* אגנזיס של צוואר הרחם (חוסר התפתחות של הצוואר): לרוב, היעדר צוואר הרחם מלווה בהיעדר של גוף הרחם עצמו וחלקו העליון של הנרתיק- מצבים כגון Mullerian aplasia. לנשים אל שחלות מתפקדות ויכולת לתרום ביצית לפונדקאית. לעתיםלעיתים, קיים חוסר התפתחות של צוואר הרחם אולם הרחם עצמו התפתח. מצב כזה מקושר ל[[אנדומטריוזיס]], היות שבמהלך המחזור החודשי מצטבר דם בזמן הווסת שאינו יוצא דרך צוואר הרחם אל הנרתיק, אלא זורם באופן רטרוגרדי לחלל הבטן ומביא להיווצרות אנדומטריוזיס. הטיפול הניתוחי במצבים כאלו יהיה לרוב הרחבה של הנרתיק או Neo vagina.
 
* התאחות לא מלאה של הצינורות המולריאנים: אלו הם מצבים בהם שני הצינורות העובריים המתאחים לצורת יצירת הרחם, אינם מתאחים עד הסוף, כאשר כתוצאה מכך עלולים להיווצר מספר מומים מולדים: חוסר התאחות מלא מביא ל[[רחם דידלפי]]- זהו מצב בו קיימים שני רחמים, לכל אחד צוואר רחם משלו ונרתיק משלו. במידה וההתאחות הייתה חלקית, עלולים להיווצר שני רחמים, אולם צוואר רחם אחד המשותף לשניהם ([[רחם דו קרני]]). אצל 20% עד 30% מהנשים הללו קיימות פתולוגיות נוספות במערכת השתן והכליות.
שורה 46:
 
צוואר הרחם מצוי בקשר אנטומי ישיר עם הנרתיק ועל כן חשוף למזהמים שונים, כגון [[גונוריאה]], [[כלמידיה]], הרפס, [[נגיף הפפילומה האנושי]] ומיקופלסמה.
בדיקת משטח צווארי או [[פאפ סמיר]] לרוב מייצגת את השינויים הפתולוגיים המתרחשים בצוואר הרחם כתוצאה מזיהום. תהליכים זיהומיים מתאפיינים באודם ובצקת של צוואר הרחם וכן הפרשות רבות, בעיקר בשלב האקוטי, כאשר לאחר התהליך החריף קיימת לעתיםלעיתים דלקת כרונית המאופיינת בריבוי של תאי רקמת חיבור המביאים אף להיפרטרופיה ולהארכת צוואר הרחם עצמו. התלונה השכיחה ביותר במצבים של דלקת כרונית של צוואר הרחם היא לויקוריאה (leukorrhea)- הפרשה לבנה אשר מביאה לחוסר נוחות בנרתיק. סיבוכים נוספים של דלקת כרונית כוללים היצרות הצוואר (סטנוזיס) וכן בעיות פריון.
 
* זיהום על ידי '''כלמידיה טריכומטיס''': כלמידיה טריכומטיס היא [[פתוגן]] המועבר במגע מיני, החודר לתוך שכבת האפיתל העמודית של צוואר הרחם וגורם לאנדו-סרוויטיס (דלקת בשכבה העמודית של צוואר הרחם). במידה והאישה הרה, החיידק עלול להדביק את העובר בעוברו בתעלת הלידה. כמו כן, עלול החיידק לדרום לדלקת חצוצרות וכן לדלקת אגנית ואף פריטוניטיס (תסמונת פיץ-יו-קרטיס המאופיינת בפרי-הפטיטיס: הידבקויות דמויות נבל בין הכבד לבין שכבת הפריטונאום הפריאטלית). לרוב, הדבקה של כלמידיה טריכומטיס היא יחד עם הדבקה ב[[גונוריאה]]. כלמידיה טריכומטיס עלולה להדביק גם את העיניים ולהביא לטרכומה ולקונג'וקטיביטיס. בשלב של דלקת חריפה בצוואר הרחם, ההפרשה המאפיינת הדבקה בכלמידיה היא הפרשה מוגלתית כשצוואר הרחם אדום וגדוש. אבחון הדבקה בכלמידיה יכול להיעשות על ידי לקיחת תרבית, אשר רגישותה 70% בלבד. כיום קיימות טכניקות מדויקות יותר לאבחנה של הדבקה על ידי כלמידיה כגון [[PCR]], המאפשר גם זיהוי הדבקה בגונוריאה. הטיפול בכלמידיה כולל מתן אזיתרומיצין במנה אחת או [[דוקסיציקלין]] פעמיים ביום למשך שבעה ימים.
 
* זיהום על ידי '''ניסריה גונוריאה''' (חיידק ה[[זיבה]]): זוהי סיבה נפוצה לדלקת צוואר הרחם (סרוויסיטיס), כשהפתולוגיה דומה להדבקה בכלמידיה- החיידק גורם לזיהום האפיתל העמודי של צוואר הרחם, ומשתמש בו כאזור לצורך "גיחות" נוספות בחלל הרחם והחצוצרות. ההפרשה המאפיינת הדבקה חריפה של צוואר הרחם על ידי גונוריאה, דומה להפרשה במקרה של הדבקה בכלמידיה ולעתיםולעיתים קשה להבדיל ביניהן- ההפרשה היא מוגלתית. לאבחון הדבקה על ידי גונוריאה בצביעת גראם רגישות נמוכה- 50% בלבד, ועל כן ניתן לאבחן גונוריאה באמצעות טכניקות חדישות יותר כגון ביצוע PCR. הטיפול בגונוריאה כולל מתן של אופלוקסצין או ציפרופלוקסצין. לאור הנתונים המציינים עשרות אחוזים של נשים אשר נדבקו בכלמידיה בנוסף על גונוריאה, הטיפול יהיה משולב לכלמידיה ולגונוריאה.
 
* זיהום על ידי '''הרפס''' מביא לנגעים בצוואר אשר דומים לנגעים הקיימים באזור ה[[עריה]] (vulva). נגעי ההרפס [[שלפוחית]]יים בהתחלה והופכים דמויי- כיב בהמשך. ההדבקה הראשונית יכולה להיות חמורה, ולהביא לחום, [[כאבי שרירים]] והרגשה כללית רעה למשך כשבועיים. בסופו של דבר, הכיבים מתרפאים, אולם קיימת הישנות של המחלה בעוצמה פחותה יותר היות שהנגיף נותר חבוי בגוף (לטנטי) ונמצא בתאי אפיתל בצוואר הרחם. בכמעל 90% מהמקרים, הנגיף הוא הרפס מסוג 2 - HSV2. ביתר המקרים, הנגיף הוא הרפס מסוג 1 (אשר אחראי גם להרפס בשפתיים). במידה ואישה בהריון מאופיינת עם מחלת הרפס גניטלית פעילה, קיימת התוויה לביצוע [[ניתוח קיסרי]] היות שמעבר העובר בתעלת הלידה כשקיים זיהום פעיל עלולה להביא לזיהומים קשים. בבדיקת משטח מצוואר הרחם, ניתן לראות תאים מוגדלים מאד, עם ציטופלסמה הנראית כמו ground glass וגופיפי הסגר בגרעין.
שורה 56:
* זיהום על ידי [[נגיף הפפילומה האנושי]] או HPV: זיהום זה מועבר במגע מיני ומקושר בכמעט 100% של המקרים להיווצרות [[סרטן צוואר הרחם]]. לא תמיד ניתן לראות מאפיינים זיהומיים של HPV, אלא אם מוסיפים תמיסה מהולה של חומצה אצטית או באמצעות קולפוסקופיה שמדגימה אזורים לבנים יותר על צוואר הרחם עצמו. בקירוב, כשליש מהנשים שנדבקו בנגיף זה הן עם דלקת צוואר הרחם שנגרמה גם ממזהמים נוספים. בדיקת פאפ (משטח צוואר הרחם) יכולה לעזור באבחנה של מידת הזיהום ודרגת הנגע.
 
* זיהומים נוספים של צוואר הרחם והנרתיק כוללים מזהמים כגון [[טריכומונס]]- אשר גורם לצוואר הרחם למראה "תות שדה" עם נקודות אדומות, או [[קנדידה]] אשר מביא לשכבה לבנה גבינתית שקשה להסירה, ובמידה ומסירים אותה לעתיםלעיתים קיימות נקודות דימום שונות. הטיפול בטריכומונס נעשה באמצעות מתן מטרונידזול (במנה אחת או בשתי מנות ליום למשך שבעה ימים, כולל מתן התרופה לבן הזוג).
 
== סרטן צוואר הרחם ==
שורה 69:
כיום ידוע כי קיים קשר הדוק בין חשיפה לנגיף הפפילומה האנושי ה-Human papilloma virus המכונה [[HPV]] לסיכון ללקות בסרטן צוואר הרחם. קבוצת נגיפים זאת גם אחראית ליצירה של [[יבלת|יבלות]] ב[[אברי המין]].
 
אחד הטיפולים בסרטן צוואר הרחם, במקרה שהוא מאובחן מספיק מוקדם, הוא [[היסטרקטומיה|כריתת צוואר הרחם]] (היסטרקטומיה). כאשר האבחון מתעכב, נדרשת לעתיםלעיתים כריתת ה[[רחם]] כולו. הדעות חלוקות לגבי השפעת כריתת צוואר הרחם על הסיכויים להביא [[הריון]] לסיום מוצלח, בעוד ישנם הטוענים שלכריתת צוואר הרחם השפעה של אחוזים בודדים על סיכויי ההריון, אחרים טוענים שכריתת צוואר הרחם מורידה לשליש את סיכויי ההצלחה של הריון{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/06/910/085/k08/06085910.k08.htm ע"א 8591/06], סעיף 14}}.
 
== ראו גם ==