צוואר הרחם – הבדלי גרסאות

צוואר הרחם מתפתח מתעלות פרה-מזונפריות אצל העוברה בשבוע השישי להתפתחותה. בעיות בתהליך זה עלולות להביא לחוסר היווצרות של צוואר הרחם או אנומליות אחרות.

 

 

* התאחות לא מלאה של הצינורות המולריאנים: אלו הם מצבים בהם שני הצינורות העובריים המתאחים לצורת יצירת הרחם, אינם מתאחים עד הסוף, כאשר כתוצאה מכך עלולים להיווצר מספר מומים מולדים: חוסר התאחות מלא מביא ל[[רחם דידלפי]]- זהו מצב בו קיימים שני רחמים, לכל אחד צוואר רחם משלו ונרתיק משלו. במידה וההתאחות הייתה חלקית, עלולים להיווצר שני רחמים, אולם צוואר רחם אחד המשותף לשניהם ([[רחם דו קרני]]). אצל 20% עד 30% מהנשים הללו קיימות פתולוגיות נוספות במערכת השתן והכליות.

 

צוואר הרחם מצוי בקשר אנטומי ישיר עם הנרתיק ועל כן חשוף למזהמים שונים, כגון [[גונוריאה]], [[כלמידיה]], הרפס, [[נגיף הפפילומה האנושי]] ומיקופלסמה.

 

* זיהום על ידי '''כלמידיה טריכומטיס''': כלמידיה טריכומטיס היא [[פתוגן]] המועבר במגע מיני, החודר לתוך שכבת האפיתל העמודית של צוואר הרחם וגורם לאנדו-סרוויטיס (דלקת בשכבה העמודית של צוואר הרחם). במידה והאישה הרה, החיידק עלול להדביק את העובר בעוברו בתעלת הלידה. כמו כן, עלול החיידק לדרום לדלקת חצוצרות וכן לדלקת אגנית ואף פריטוניטיס (תסמונת פיץ-יו-קרטיס המאופיינת בפרי-הפטיטיס: הידבקויות דמויות נבל בין הכבד לבין שכבת הפריטונאום הפריאטלית). לרוב, הדבקה של כלמידיה טריכומטיס היא יחד עם הדבקה ב[[גונוריאה]]. כלמידיה טריכומטיס עלולה להדביק גם את העיניים ולהביא לטרכומה ולקונג'וקטיביטיס. בשלב של דלקת חריפה בצוואר הרחם, ההפרשה המאפיינת הדבקה בכלמידיה היא הפרשה מוגלתית כשצוואר הרחם אדום וגדוש. אבחון הדבקה בכלמידיה יכול להיעשות על ידי לקיחת תרבית, אשר רגישותה 70% בלבד. כיום קיימות טכניקות מדויקות יותר לאבחנה של הדבקה על ידי כלמידיה כגון [[PCR]], המאפשר גם זיהוי הדבקה בגונוריאה. הטיפול בכלמידיה כולל מתן אזיתרומיצין במנה אחת או [[דוקסיציקלין]] פעמיים ביום למשך שבעה ימים.

 

 

* זיהום על ידי '''הרפס''' מביא לנגעים בצוואר אשר דומים לנגעים הקיימים באזור ה[[עריה]] (vulva). נגעי ההרפס [[שלפוחית]]יים בהתחלה והופכים דמויי- כיב בהמשך. ההדבקה הראשונית יכולה להיות חמורה, ולהביא לחום, [[כאבי שרירים]] והרגשה כללית רעה למשך כשבועיים. בסופו של דבר, הכיבים מתרפאים, אולם קיימת הישנות של המחלה בעוצמה פחותה יותר היות שהנגיף נותר חבוי בגוף (לטנטי) ונמצא בתאי אפיתל בצוואר הרחם. בכמעל 90% מהמקרים, הנגיף הוא הרפס מסוג 2 - HSV2. ביתר המקרים, הנגיף הוא הרפס מסוג 1 (אשר אחראי גם להרפס בשפתיים). במידה ואישה בהריון מאופיינת עם מחלת הרפס גניטלית פעילה, קיימת התוויה לביצוע [[ניתוח קיסרי]] היות שמעבר העובר בתעלת הלידה כשקיים זיהום פעיל עלולה להביא לזיהומים קשים. בבדיקת משטח מצוואר הרחם, ניתן לראות תאים מוגדלים מאד, עם ציטופלסמה הנראית כמו ground glass וגופיפי הסגר בגרעין.

* זיהום על ידי [[נגיף הפפילומה האנושי]] או HPV: זיהום זה מועבר במגע מיני ומקושר בכמעט 100% של המקרים להיווצרות [[סרטן צוואר הרחם]]. לא תמיד ניתן לראות מאפיינים זיהומיים של HPV, אלא אם מוסיפים תמיסה מהולה של חומצה אצטית או באמצעות קולפוסקופיה שמדגימה אזורים לבנים יותר על צוואר הרחם עצמו. בקירוב, כשליש מהנשים שנדבקו בנגיף זה הן עם דלקת צוואר הרחם שנגרמה גם ממזהמים נוספים. בדיקת פאפ (משטח צוואר הרחם) יכולה לעזור באבחנה של מידת הזיהום ודרגת הנגע.

 

 

== סרטן צוואר הרחם ==

כיום ידוע כי קיים קשר הדוק בין חשיפה לנגיף הפפילומה האנושי ה-Human papilloma virus המכונה [[HPV]] לסיכון ללקות בסרטן צוואר הרחם. קבוצת נגיפים זאת גם אחראית ליצירה של [[יבלת|יבלות]] ב[[אברי המין]].

 

 

== ראו גם ==