החלום והיום – הבדלי גרסאות

יוכבד דה באר בת ה-11 נשלחת לשלושה חודשי החלמה אל משפחה יהודית אמידה ב[[ציריך]] שב[[שווייץ]]. אחרי שנים של חיים במחנות, תחילה ב[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[וסטרבורק]] בהולנד ואחר כך בגרמניה, היא וילדים כמותה נמצאים במצב בריאותי ירוד ובמשקל נמוך, ומשום כך מארגנת להם הקהילה היהודית בשווייץ מסע שיקום והבראה. יוכבד, או בטי, כפי שהיא נקראת בבית, נשלחת אל משפחת שוורץ, משפחת סוחרים אמידה, אדוקה בדתה, שלה שלושה ילדים - יונאס בן ה-13, קלרה בת ה-10 ואסתי בת ה-5.

 

 

בני משפחת שוורץ אינם מודעים לחלומות, המרחיקים אותה מהם למחוזות שאינם מוכרים להם. לא זו בלבד, שאינם יודעים על פרקי הזמן האלה, אין הם יודעים דבר על הקורות את בטי בתקופת המלחמה וכל עניינם בה מתמצה בכך, שהיא זקוקה להחלמה ומצוות דתם מורות להם לדאוג לה למזון טוב במידה מספקת. הם אינם מתעניינים לדעת מה איבדה במלחמה ומי ממשפחתה נשאר, אם בכלל. אם המשפחה, אישה טובת לב שבעלה רודה בה, אינה מעלה בדעתה, שבהולנד מוכת המלחמה והכיבוש הנאצי אי אפשר לקנות בגדי ילדים באופן חופשי וכאשר היא שומעת, שחליפת מכנסיים חדשה וחמה נגנבה לבטי בדרכה מהולנד לשווייץ, אין היא משתתפת בצערה אלא מודיעה לה, שבכל מקרה לא הייתה יכולה ללבוש אותה אצלם, משום שבנות אינן לובשות מכנסיים. היא מודעת לכך, שלילדה יש רק חצאית וחולצה וכאשר צריך לכבס אותן אין לה שום מערכת בגדים אחרת להחלפה, אך תגובתה לכך היא השתאות, איך זה שלחה אותה אמה בלתי מצוידת כהלכה, פסיקה ביקורתית, המכאיבה לילדה ופוגעת בה. כדי לפתור את הבעיה היא נותנת לה שמלה ישנה שלה ללבישה עד שיתייבשו בגדיה, פתרון המביא עליה את לעגם של הילדים.