סמואל בארבר – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
בוט החלפות: לעיתים
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
מ (בוט החלפות: לעיתים)
בארבר זכה בפרסים רבים על יצירתו, ביניהם שלושה פרסי "[[פוליצר]]" בשנים [[1935]], [[1936]] (על ה[[קונצ'רטו]] לפסנתר ותזמורת) וב-[[1958]] (על האופרה "Vanessa"). יצירותיו בוצעו על ידי רשימה ארוכה של אמנים ידועי שם, כמו [[ולדימיר הורוביץ]], [[מרתה גרהם]], [[ארטורו טוסקניני]], ג'ון בראונינג, [[ג'ני טוראל]] ואלאנור סטבר.
 
כמעט בכל יצירותיו של בארבר ניתן להבחין בקו [[מלודיה|מלודי]] אחד לפחות ברור ודומיננטי, לכן הוגדר לעתיםלעיתים כ"נאו-רומנטיקן", אולם ניתן לזהות בהן גם השפעות קלאסיות ומאפיינים מודרניים ו[[דיסוננס|דיסוננטים]] בסגנון [[סטרווינסקי]]. סגנונו היה אקלקטי וקשה לאפיון: הוא לא ייסד אסכולת כתיבה חדשה, לא דבק בסגנון מסוים, נמנע מלהיקלע לוויכוח הנפוץ בזמנו בעולם המוזיקה – סטרווינסקי ([[טונאליות|מוזיקה טונאלית]]) לעומת [[ארנולד שנברג]] ([[אטונליות|מוזיקה אטונאלית]]) – וככזה משך אליו אש מבקרים וקולגות. בשנת [[1966]] הועלתה הופעת הבכורה של אופרה שכתב – "אנטוני וקלאופטרה" – בטקס פתיחת האודיטוריום של בניין ה[[מטרופוליטן אופרה]] ב[[מרכז לינקולן]] לאמנויות הבמה. האופרה ספגה ביקורת קשה וסימנה את בארבר כמלחין ש"אינו רלוונטי לתקופתו". לאחר מפלה זו מיעט בארבר לכתוב ויצירותיו האחרונות זכו להתעניינות מועטה בלבד.
 
== האדאג'ו לכלי מיתר (אופוס 11) ==