פטר אלטנברג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לז'אנר ספרותי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 13:
{{ציטוט|תוכן=ובכן, כיצד אני כותב?!<br />בחירות מוחלטת, ללא מחשבה כלל. לעולם לא ידוע לי מראש הנושא שעליו אכתוב, ולעולם איני מהרהר בכך. אני נוטל לי נייר וכותב. אפילו את הכותרת אני כותב מיד ומקווה שייצא משהו שיש לו קשר כלשהו עם הכותרת. אדם חייב לתת בעצמו אמון מלא, לא לפגוע בעצמו, להניח לעצמו ליהנות נורא מהחיים, להימלט... מה שיוצא מכל זאת ללא ספק הוא הדבר שאצלי הוא אמיתי ועמוק. אם לא יוצא כלום, הרי שמלכתחילה לא היה שם שום דבר עמוק ואמיתי, ואם כך אין הדבר נורא.|מקור=|מרכאות=כן}}
 
הטקסטים של אלטנברג לעתיםלעיתים קרובות נראים שטחיים ומנותקים רגשית, והמספר מצטייר כצופה מן הצד שאינו מעורב בנעשה. כמעט ואין ביצירותיו עלילה, כיוון שאין בהן דמויות ראשיות; נוסף לכך אין ביצירותיו כל "מסר", או הקשר חיצוני רחב.
 
רוב יצירתו של אלטנברג מורכבת מטקסטים קצרים אלה, שאינם בנויים במתכונת של שום [[ז'אנר ספרותי]] מוכר, ולעתיםולעיתים קרובות מכונים "שירה בפרוזה". הם מזכירים תמונות רגעיות המציגות באופן תמציתי ודחוס פיסות מחיי החברה הווינאיים במפנה המאה. גאונותו הגדולה של אלטנברג מתבטאת בכך שהוא הצליח ב"משיחות מכחול" מעטות בלבד ליצור תמונה מדויקת ועשירה; באמצעות רמזים קצרים שהוא מפזר לקורא המוכן לקרוא גם בין השורות, הוא יוצר פנורמה של החברה ורשת שלמה של קשרים בין דברים מנותקים זה מזה לכאורה.
[[קובץ:Peter Altenberg (signature).gif|170px|ממוזער|שמאל|חתימתו של אלטנברג]]
אלטנברג אינו מנסה להתאים את החיים לאידאולוגיה כלשהי, אלא מראה אותם בכל צבעוניותם ומורכבותם רבת-הסתירות. בסקיצות שלו יש תפקיד נרחב לביטויים חושיים - צבעים, ריחות, קולות. בכך הוא מתגלה כאחד ממייצגי האימפרסיוניזם החשובים ביותר בספרות.