האיחוד הפולני-ליטאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תחילת האיחוד: הגהה, replaced: בואקום ← בוואקום באמצעות AWB
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 54:
{{מקרא|plum|הדוכסות הגדולה של ליטא}}
{{מקרא|lightgrey|דוכסות קורלנד (וסאלית ליטאית)}}
{{מקרא|lightgreen|ליבוניה}}]]לפני האיחוד עם [[ליטא]], [[פולין]] נשלטה על ידי [[לאיוש הראשון, מלך הונגריה]], ששלט בו זמנית גם על [[הונגריה]] החל מ-[[1370]]. לאיוש לא הצליח להעמיד צאצא זכר כיורש, מה שהותיר את הממלכה בוואקום שהיה צורך למלא. [[פולין]] באותה תקופה לא נשענה על מלכות מרכזית מבוססת. למעשה היא אוחדה מחדש רק ב-[[1320]], כ-50 שנה לפני צו [[קרבו]]. לפני כן, הייתה קיבוץ של עשרות דוכסיות המתחככות אחת עם השנייה לעתיםלעיתים קרובות. [[פולין]] אוחדה מחדש לממלכה אחת על ידי אחד מאבותיו של יוגאילה, כאשר נדרש יוגאילה לשנות את שמו בחר בשמו של מאחד פולין. לעומת פולין, שהייתה בעיצומו של תהליך לבסס מחדש ממלכה מרכזית, [[הונגריה]] הייתה באותו העת ממלכה מבוססת יותר. מה שהטה את הכף לטובת הונגריה במוסדות השלטון המאוחד.
 
בנוסף לסיבות אלה, נראה שלאיוש סלד מממלכת [[פולין]] מסיבות פרטיות. הוא ביקר לעתיםלעיתים רחוקות בפולין, ומינה למושלת את אמו הלא האהודה. רגשות אלה היו הדדים, גם העם הפולני לא האדירו, ואף נרשמו ניסיונות להפיל את השלטון במהפכות אלימות. לא רק הסלידה הטבעית משלטונו של המלך לאיוש ואמו הניעו את ניסיונות המהפכה. הוא בחר לעביר את הירושה דרך בנותיו, מה שנגד את החוק הפולני המסורתי.
 
האצילים הפולנים התנגדו להעברת הירושה לבנותיו של לאיוש. הוא נאלץ לזמן אותם להישבע אמונים לביתו ולנעול את שערי העיר עד שיסכימו להישבע.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), pp. 3-4.}} הוא תכנן להעביר את השליטה בפולין לביתו מריה, ואת השליטה בהונגריה לביתו ידוויגה. למרות כוונותיו, האצולה [[הונגריה|ההונגרית]] המרתה את פיו והמליכה את מריה כמלכתם עם מותו.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), p. 10.}} על בסיס מערכת הסכמים ישנים בין לאיוש ופולנים, השתלם לאצולה הפולנית להתעקש בכל זאת להמליך צאצא של לאיוש. הוא התחייב להחזיר כוח רב לידיהם של האצילים בתנאי שיסכמו להמליך את ביתו. כך הפולנים עשו, זאת למרות שאף אחת מהן לא הייתה באותה עת בגיל מתאים למלוכה.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), pp. 15,13.}}