שלמה בר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: שלמה בר, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016 |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 28:
ב-[[1976]] שידך [[דודו אלהרר]] בין בר לבין [[תיאטרון חיפה]] שעמד להעלות את מחזמר המחאה [[קריזה (הצגה)|קריזה]]. בר הלחין את השירים שכתב [[יהושע סובול]] וביצע אותם על הבמה. שניים מהשירים: "ילדים זה שמחה", ו"אצלנו בכפר טודרא" היו ללהיטים. לאחר מכן הקים בר את להקת "[[הברירה הטבעית (להקה)|הברירה הטבעית]]". בשנת [[1979]] הוציא יחד עם להקתו את התקליט הראשון הנועז, "אלי שורשים", שסימן את ראשיתה של [[מוזיקה מזרחית|המוזיקה המזרחית]] האליטיסטית ששילבה מוטיבים מערביים עם מוזיקה קלאסית צפון אפריקאית ואסייתית. בנוסף הוא היה שותף למאבקים חברתיים אומנותיים עם המשורר [[ארז ביטון]] (שגם תרם חלק משיריו לתקליטו הראשון "אלי שורשים") וגם עם הבמאי והמחזאי [[גבריאל בן שמחון]] שהעלה את המחזה "מלך מרוקאי". השלושה סימנו חזית מזרחית תרבותית חדשה.
בר יצר סגנון מוזיקלי ייחודי, אשר כיום ניתן אולי לאפיין אותו כ"רוק מוזיקת עולם" - המושפעת ממוזיקה ערבית וצפון אפריקאית מסורתית, מסגנונות הודיים ופרסיים וממזמורי תפילה, אך גם מרוק מתקדם של [[שנות ה-70]]. גם תוכני השירים היו שונים משירי פופ שרווחו ברדיו הישראלי בשנות ה-70, או מהמוזיקה של "זמרי הקסטות" ושילבו [[מחאה פוליטית]] נגד אפלייתם של בני עדות המזרח בישראל ונגד עוולות חברתיות אחרות. בנוסף, השתמש בר
מאז שנות השמונים הופיעה להקתו בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם ואף יצגה את ישראל מטעם [[משרד החוץ]] במופעים רבים. בנובמבר [[2014]] הוענק לו תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מטעם [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]{{הערה|{{nrg|nrg תרבות|שלמה בר זכה לתואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד|651/723|30 בנובמבר 2014|47|2}}}}. בשנת 2015 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם [[מכון ויצמן למדע]].
|