חופש אקדמי – הבדלי גרסאות

 

==ההיגיון בחופש אקדמי==

 

גורלו של המחקר בתחום ה[[ביולוגיה]] ב[[ברית המועצות]] מדגים מדוע ל[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] חייב להיות עניין בהגנה על חופש אקדמי. ביולוג סובייטי בשם [[טרופים ליסנקו]] דחה את התגליות המדעיות המערביות בתחום הביולוגיה והציע גישה חדשה, שאיננה מדעית, לביולוגיה (אשר כונתה בשם [[ליסנקואיזם]]) ואשר התבססה על עקרונות [[מטריאליזם דיאלקטי]]. רעיונותיו של ליסנקו, אשר הועילו ל[[תעמולה]] הסובייטית, זכו לאהדת השלטון והוא הפך למנהלה של האקדמיה הסובייטית למדעי ה[[חקלאות]]. ליסנקו יזם וניהל טיהורים בקרב מדענים אשר לדעתו בטאו "רעיונות מזיקים", דבר שהוביל לכליאתם, הגלייתם ומותם של מאות מדענים סובייטים. רעיונותיו של ליסנקו יושמו בקואופרטיבים חקלאיים בברית המועצות וב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. על פי הערכות, הירידה ביבולים, בין השאר כתוצאה מיישום רעיונות אלה, הובילה ל[[רעב המוני]] ולמותם כ-30 מיליון איש בסין לבדה{{הערה|1= Jasper Becker Hungry Ghosts: Mao's Secret Famine }}.

הרעיון של חופש אקדמי כזכות של חברי סגל אקדמי (ב[[גרמנית]] Lehrfreiheit) היא חלק בלתי נפרד מן ה[[תרבות|תרבויות]] האקדמיות המערביות הבולטות: גרמנית, אנגלית, צרפתית וצפון אמריקאית. כל ארבע התרבויות הללו מכירות בזכותם של חברי סגל לחקור ולפרסם את ממצאיהם ללא הגבלה, אולם קיימים הבדלים בין התרבויות השונות באשר למידת החירות של איש הסגל בעת ההוראה בכיתה.

 

 

ב[[ארצות הברית]] מוגדרת סוגיית החופש האקדמי במידה רבה על ידי ה"הצהרה על חופש אקדמי וקביעות משנת 1940". בין עקרונות ההצהרה נקבע כי "מורים זכאים לחירות מוחלטת בדיון על נושאי מחקרם". ההתאחדות האמריקאית של המרצים באוניברסיטאות (American Association of University Professors) מקיימת מגעים קבועים עם אוניברסיטאות, מכללות, כולל מוסדות הוראה פרטיים ודתיים, כדי ליישם את העקרונות הללו כבסיס ליחסים החוזיים עם אנשי הסגל. ההתאחדות מקיימת "רשימה שחורה" של מוסדות הוראה אשר הפרו את עקרונות ההצהרה.