מאמר מדעי – הבדלי גרסאות

* מספר הציטוטים שהמאמר זכה להם במאמרים אחרים{{הערה|1=הכלי העיקרי לבדיקה זו ([[ניתוח ציטטות|ניתוח הציטטות]]) הוא ה-"Citation Index" שהומצא על ידי ד"ר [[יוג'ין גרפילד]] ומופיע במאגר [[Web of Science]] של חברת תומפסון. שכלול של מדד זה, הקרוי "[[אימפקט פקטור]]" מתייחס לכתבי עת שלמים ומשמש מדד עיקרי לקביעת חשיבותם ב[[מדעי הטבע]] ו[[מדעי החברה]]. יעילות כלי זה נתונה במחלוקת ומוסכם כי יעילותה ב[[מדעי הרוח]] מועטת.}}. קריטריון זה מצריך זמן, לעתיםלעיתים שנים אחדות, עד שהשפעתו של המאמר מחלחלת למאמרים ופרסומים אחרים.

חרף מערכת הבקרה הקודמת לפרסומו של מאמר מדעי, מתפרסמים לעתיםלעיתים מאמרים שאינם ראויים, כפי שממחישה באופן קיצוני [[פרשת סוקל]]. בפרשה נוספת הודיע בפברואר 2010 כתב העת [[לנסט]] על הסרת מאמר שפורסם 12 שנה קודם לכן, בנימוק שנמצא שגוי וכולל קביעה שקרית{{הערה|1={{ynet|איתי גל|תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש|3843909|4.2.2010}}{{ש}}[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2810%2960175-7/fulltext Retraction—Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children], The Lancet, 2.2.2010 }}.

בעת פרסומו מלווה המאמר לעתיםלעיתים, בהתאם לנהוג בכתב העת שבו הוא מתפרסם, ב[[תקציר]] המציג את תמציתו של המאמר.

בתחומים אחדים, כגון [[משפטים]], מאפיין ויזואלי בולט של מאמר מדעי הוא ריבוי [[הערת שוליים|הערות השוליים]], כך שלעתיםשלעיתים רוב שטח הדף מוקדש להערות שוליים. הערות אלה משמשות לציון מקורות ואסמכתאות, להפניה לביבליוגרפיה המרחיבה את הדיון בנושא ולהעמקת הדיון בפרטים שאינם נחוצים להבנה ראשונית של הנושא.

מאמר מדעי הוא כלי חשוב, ולעתיםולעיתים עיקרי, להערכת כישוריו של חוקר ולקביעת קידומו האקדמי, כמו גם כלי למדידת תפוקתה של יחידה אקדמית ([[חוג (אוניברסיטה)|חוג]], [[פקולטה]], [[אוניברסיטה]], ואף כלל האוניברסיטאות במדינה). מדידה זו נעשית לפי מספר המאמרים ולפי איכותם, ויצרה את הביטוי Publish or Perish - פרסם או פרוש, המכוון אל החוקרים. מאמר אקדמי נכתב בדרך כלל על ידי חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה או במכון מחקר, וכן על ידי תלמידים לתארים מתקדמים.