שוטוקאן – הבדלי גרסאות

מאסטר פונאקושי נהג ללמד את תלמידיו כי שלושת מרכיבי הקראטה אינם "קיהון, קאטה וקומיטה", אלא "'''קיהון, קיהון וקיהון'''", זאת על מנת להדגיש את חשיבותם העילאית של יסודות הקראטה, המהווים בסיס הן ל[[קאטה]] והן לקומיטה (קרבות).

 

 

דוגמה לסוג קיהון נפוץ הוא ה"'''שִיהוֹ'''" (Shi - ארבע, Ho - רוחות, "ארבע הרוחות"). בתרגול מסוג זה נדרשים המתאמנים לבצע רצף תנועות, לרוב אחת עד חמש, למספר כיוונים שונים באמצעות סיבובים ושינויי זווית. כך למשל, בתרגיל "שיהו-גרי", נדרש המתאמן לבצע ארבע בעיטות שונות לארבעה כיוונים שונים, תוך הקפדה על טכניקה נכונה ויציבות.

זאת ועוד, קיימות אפליקציות קרביות של קאטות הנקראות "אויו-קאטה" או "בונקאי". האפליקציה הקרבית מתרגמת את תנועות הקאטה לתרגילים קרביים המיועדים לתרגול עצמאי או בזוגות (ואף קבוצות). האפליקצייה הקרבית מפרשת, הלכה למעשה, את תרגילי הקאטה, ומאפשרת למתרגל להבין את משמעות תנועותיו.

 

 

בספרו "'''Karate-Do Kyohan'''", הבחין פונאקושי בין שתי קבוצות של הקאטות המסורתיות - קאטות מסגנון ה'''[[שוריי-ריו]]''' וקאטות מסגנון ה'''[[שורין-ריו]]'''. הוא הסביר כי בקאטות של [[שוריי-ריו]], הדגש מושם בעיקר על פיתוח הכוח, והן מרשימות בכוחניותן. שלוש קאטות הטקי, כמו גם ג'יטה, הנגטסו וג'יון הן חלק מהקאטות השייכות לקבוצה זו. לעומת זאת, הקאטות של ש[[ורין-ריו]] הן קלילות ומהירות ומאופיינות בתנועות זריזות קדימה ואחורה. בקבוצה זו ניתן למצוא בין היתר את סדרת קאטות ההיאן, בסאי (דאי), קאנקו (דאי), אנפי וגנקאקו.

להלן סוגי הקומיטה בשוטוקאן:

 

 

* '''גו-הון קומיטה (קרב 5 צעדים)'''- תרגול זה מיועד לחגורות לבנות וצהובות. בתרגול זה, בן זוג התוקף מודד טווח קרבי ויורד לעמידה קדמית (זנקוצו-דאצ'י). התוקף מכריז בקול רם את סוג ההתקפה: "ג'ודאן", "צ'ודאן" או "מיי-גרי" (בהתאמה- פנים, חזה, בעיטת מיי-גרי) ומחכה לאישורו של בן הזוג המגן. עם קבלת האישור, התוקף מבצע 5 התקפות מהסוג עליו הכריז, והמגן מבצע 5 חסימות זהות, כאשר לאחר התנועה החמישית הוא מגיב באגרוף נגדי (גיאקו-צוקי). לאחר מכן, בני הזוג מתחלפים בתפקידים ולבסוף עוברים לסוג ההתקפה הבא.