מטטרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eranb (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל
שורה 70:
מלאך אחר אותו מזהה שלום עם מטטרון הוא [[מיכאל (מלאך)|מיכאל]], שבמקורות אחרים מוזכר שהוא משרת ככהן גדול במקדש השמימי, או שהוא המלאך החשוב ביותר בהיררכיה השמימית. מכיוון שמטטרון הוא שמקבל את המעמד הזה, ואף יש לו תפקיד בתור כהן גדול/בעל "משכן", הרי שהוא רכש לעצמו מאפיינים של המלאך מיכאל. מאפיין נוסף שייתכן שאימץ ממיכאל הוא הכינוי "שר העולם" המופיע במקומות מסוימים וגם בקערות השבעה מהמאות השישית עד השמינית. יוסף דן מציין כי ייתכן שענפיאל, מלאך שמוזכר בכמה מקומות במסורת המרכבה בתור מלאך חשוב בהיררכיה השמימית, היה זהה בתחילה למטטרון. לדעתו היה פיצול בין הדמויות שלהם בעקבות "ההורדה בדרגה" של מטטרון והחיבור שעשה בעל ספר היכלות בין מטטרון לחנוך. כאן, ענפיאל הוא המעניש את מטטרון בששים מכות של אש, ומכאן שהוא אף נעלה ממנו.{{הערה|1=יוסף דן, "ענפיאל, מטטרון ויוצר בראשית". ''[[תרביץ]]'' נ"ב, ג (תשמ"ג), 447-457 }}
[[משה אידל]] טוען כי יש קשר עמוק בין דמותו של מטטרון לבין זו של [[אדם הראשון]]. רוב הפיתוח של רעיון זה יהיה ב[[קבלה]] המאוחרת יותר, אך כבר בשלב זה, לדעתו, ניתן למצוא הדים לה. אידל מצביע על כך שבספרות הגנוסטית ישנה חשיבות ראשונה במעלה ל"[[אדם קדמון (קבלה)|אדם הקדמון]]" – האדם הראשון שנברא, שהוא גם ארכיטיפ של דמות האדם האידאליתהאידיאלית, שחציו אדם וחציו מלאך/אל. דמות כזו חסרה במסורת המיסטית היהודית הקדומה, למרות שפעמים רבות ישנן מקבילות רבות בין המסורת הזו לבין זו הגנוסטית. את השרידים למיתוס מעין זה הוא מחפש בדמותו של מטטרון. כך למשל העובדה שחנוך הוא השביעי לאדם בסדר הדורות מעידה על קשר ביניהם, שכן המספר שבע אינו מקרי בספרות המקראית או החוץ-מקראית בת התקופה. מטטרון מולבש, במסורת ההיכלות, בבגדי אור (בדומה לאדם הראשון לפני החטא, על פי ה[[בראשית רבה|מדרש]]), וגודלו הוא מלא העולם כולו, כפי שאדם היה בתחילה. חנוך-מטטרון מעוצב, לדעת אידל, כמתקן של [[חטא|חטאו]] של אדם וכמגשים של יעודו המקורי. רעיון זה יתרחב עוד בקבלה המאוחרת יותר.
 
==מטטרון במסורת המאגית==
שורה 89:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חנוך בן ירד היה משתמש בכח מטטרון להשיג ולידע ממשות ישיבתו... ומה שהוא אומר הפך בשרו ללפידי אש מורה על זה העניין, כאלו נתפשט מהעור הבהמות הטבעי ושב ללבוש תכונת הרוחניים... עד שנחשב כאילו הוא והוא הוא מתוך השגתו, ועל זה אמרו בפרקי מרכבה כי חנוך הוא מטטרון}}
 
כאן אין דרמה של מהפך "עלייה לשמים" ושל "ששים מכות אש", אלא הטרנספורמציה היא אינטלקטואלית. במסגרת טרנספורמציה זו, מטטרון הוא הסמל להישג המיסטי הגבוה ביותר האפשרי, ולאידאלולאידיאל הדתי המושלם.{{הערה|
משה אידל, "מטטרון – הערות על התפתחות מיתוס ביהדות". ''אשל באר שבע'' ד' (תשנ"ו), 29-44; הנ"ל, ''פרקים בקבלה נבואית'', ירושלים 1990, 22 >}}
הזוהר מכיל [[אנגלולוגיה]] עשירה ומגוונת, המבוססת בעיקר על אגדות חז"ל וספרות ההיכלות, אך גם ממקורות אחרים. מטטרון תופס בספר הזוהר מקום חשוב, ויש לו מאפיינים רבים ומגוונים : חלקם מתאימים וממשיכים את המסורות הקודמות, וחלקן חדשים ומקוריים. גם בזוהר חנוך מתעלה, נכנס ל[[גן עדן]], ומלאכים מוסרים לו סודות וספרים גנוזים. מטטרון הוא ראש הכוחות העליונים, המרכבה והחיות. נאמר שהוא לא משמש ככהן גדול, אלא הוא "בעל המשכן" של מעלה, המקביל למשכן של משה בארץ. מטטרון הוא גם שומר המפתחות, שכל הגנזים מצויים בידו. גם ה[[נשמה|נשמות]] המסתלקות ניתנות בידו, והוא שיחזיר אותן לגוף לעתיד לבוא. שלטונו של מטטרון תלוי בצדיקים – הם שנותנים לו את כוחו, וללא מעשיהם של הצדיקים מטטרון אינו יכול לפעול.
שורה 103:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכד ברא קב"ה לאדם הראשון אעיל ליה בגנתא דעדן בחד לבוש יקר דנהורא דג"ע... ופרחו אינון לבושין מיניה וסליק' ליה נשמתא זהרא... וההוא זהרא עילאה הות גניזא בחד אוצר... כיון דאתא חנוך, ההוא זהרא עילאה נשמתא קדישתא נחתת ביה והוה חנוך בההוא רבו עילאה דשבק מיניה אדם {{הערה|1= ''מדרש הנעלם על שיר השירים'', מובא אצל אידל, "חנוך הוא מטטרון", עמ' 156 }}}}
 
כך חנוך-מטטרון הוא שנעשה לאדם העליון והאידאליוהאידיאלי, ומבטא את הפסגה שאליה יכול להגיע האדם.
 
== בתרבות הפופולרית ==