דינקו שאקיץ' – הבדלי גרסאות

שאקיץ' טען להגנתו כי הוא חף מפשע. הוא הכחיש כי בתקופתו נעשו פשעים כלשהם וטען כי העדים בודים את הסיפורים מדמיונם או שמדובר בתעמולה אנטי קרואטית. כשהעד יעקב פינצי טען שכשהצעידו אותו עם עוד 700 איש בצעדת מוות בת-עשר-שעות את כל 37 הקילומטרים מסטארה-גרדישקה ליאסנובאץ, ב-23 בספטמבר 1944, ושאוסטאשה הכה אותו בעורף בקת-רובה ואמר: "אתה עינית את ישו", שאקיץ' צחק, והשופט גער בו, והוא ענה: "אני קורא כדי להימנע מלהקשיב לשטויות". הגם שמעולם לא הכחיש שהיה אוסטאשה במחנה, ואף התגאה בזאת, הכחיש במצח נחושה כל קשר לתליית קבוצת-בושקוביץ' או לעצם קיומה, אך לקראת סוף המשפט, כשהראיות קרמו עור וגידים, שאקיץ' שינה את גרסתו וטען שמש"ק אוסטאשי שהיה חלק מהערכאה הצבאית-הניידת, רב-סמל מילאן סודאר, ירה בבושקוביץ'. שאקיץ' שיבח את [[אנטה פאבליץ']] ואת [[וייקוסלאב לובוריץ']] כגיבורים לאומיים. שאקיץ' קיבל את גזר הדין בתשואות לעג. דבריו האחרונים במשפט היו: "אין לי שום ייסורי מצפון".

 

 

שאקיץ' מת ב-24.8.2008, ובהלוויתו נשרף במדי האוסטאשה כמחווה של מאמיני תנועת-האוסטאשה, נאו-נאצים, אשר אחד מהם, כומר קתולי, שיבח את שאקיץ' כ"דוגמה ומופת לכל קרואטי".