מודל דרודה – הבדלי גרסאות

מודל דרודה מניח כי המתכת מורכבת מ[[גז]] [[אלקטרון|אלקטרונים]] הנעים על רקע של [[יון|יונים]] נייחים. המודל מניח שניתן לתאר את תנועת האלקטרונים במתכת ב[[פיזיקה קלאסית|אופן קלאסי]], ושהאלקטרונים מתנהגים כמו [[גז אידאליאידיאלי]] פרט להתנגשויותיהם עם היונים. באופן פורמלי הנחות המודל הן:

כיום ידוע שהערכה זו רחוקה מהאמת, היות שהאלקטרונים אינם מצייתים להתפלגות הקלאסית של גז אידאליאידיאלי ([[התפלגות מקסוול בולצמן]]). זאת משום שאלקטרונים, שהינם [[פרמיון|פרמיונים]], מוגבלים על ידי [[עקרון האיסור של פאולי]], ולכן מצייתים ל[[התפלגות פרמי דירק]], המנבאת להם מהירות ממוצעת גבוהה בהרבה (בערך פי מאה).

* לא ניתן למדל את האינטראקציה בין האלקטרונים ליונים בעזרת התנגשויות - ישנה חשיבות למבנה המחזורי של הגביש היוני (כמו גם לפגמים ואי סדר בו). למעשה, מדידות מראות כי לעתיםלעיתים המהלך החופשי הממוצע הוא מסדר גודל של מיקרונים, ולעתיםולעיתים אפילו סנטימטרים, מה שמצביע על כך שלא יכול להיות שהמנגנון שאחראי להתנגשויות הינו היונים (שמרוחקים זה מזה הוא מסדר גודל של אנגסטרומים).