היצע – הבדלי גרסאות

עקומת ההיצע היא הביטוי הגרפי של פונקציית ההיצע. מקובל להציגה במערכת צירים שבה הציר האנכי מודד את המחיר (P), והציר האופקי את הכמות (Q). זוהי תצוגה [[מתמטיקה|מתמטית]] מקובלת, אך עם שוני קל מהמקובל: כאן מוצג המשתנה הבלתי-תלוי – המחיר – על הציר האנכי, והמשתנה התלוי – הכמות – על הציר האופקי. כצפוי מהיותה של פונקציית ההיצע פונקציה עולה בדרך כלל, עקומת ההיצע המתקבלת היא בצורת קו עולה משמאל לימין.

 

 

בדרך כלל, גם לא מקובל להצמיד מספרים שמייצגים ערכים מדויקים של מחיר וכמות על צירי העקומה (למעט בדוגמאות פשטניות לצורכי לימוד). זאת משום שעקומת היצע נועדה לנתח מגמות ומאפיינים, שניתנים עקרונית לאמידה וחיזוי בידי כלכלנים בערכים כלליים ובשיעורים, אך כמעט בלתי אפשרי לבצע מדידה מדויקת ואמיתית בשטח של ערכים אלה. זאת בעיקר משום שבאף שוק לא מתקיימת במלואה מערכת ההנחות הנדרשת במודלים של כלכלת שוק, ויצרנים אינם פועלים בהכרח באופן "רציונלי" כהגדרתו הכלכלית.

מן הבחינה הגרפית, היצע קשיח לחלוטין יוצג על מערכת הצירים כקו ישר אנכי לחלוטין, כלומר בכל מחיר נתון הכמות המוצעת היא תמיד אחת, יחידה וקבועה. בהתאמה, היצע גמיש לחלוטין יוצג במערכת הצירים כקו אופקי לחלוטין. בין שני מקרי הקיצון טווח רחב של שיפועים אפשריים של העקומה, שבו ככל שהשיפוע מתון יותר כך ההיצע גמיש יותר.

 

 

לצורך הדגמת עניין הגמישות, נביט בשוק מי השתייה בכפר השוכן על גדת [[פלג (גוף מים)|פלג]] [[מים]]. על פני טווח רחב של כמויות הצריכה, ניתן לראות את היצע המים כגמיש ביותר: ניתן לספק לתושבי הכפר כל כמות מים שתידרש, בקלות יתרה ובעלות נמוכה מאוד, שאין סיבה להניח כי תגדל בקצב גובר עם גידול צריכת המים. במצב זה עקומת ההיצע של המים שטוחה מאוד, היינו גמישה. החל מכמות מסוימת, הולך ונעשה קשה יותר ויותר לספק את המים. הפלג המקומי אינו מספיק, ויש לחפור בארות, להוביל מים ממקומות מרוחקים יותר באזור, וכדומה. עלות אספקת כל קוב נוסף של מים הולכת ועולה, ועקומת ההיצע של המים מקבלת שיפוע הולך וגובר, שמשמעותו התקשחות הולכת וגוברת של היצע המים. בכמויות גדולות מאוד, כבר מוצו כל עתודות המים המקומיות, התת-קרקעיות והאזוריות, ועקומת היצע המים מקבלת צורה המתקרבת לאנכית. בשלב זה, גם עלייה ניכרת יחסית של מחיר המים, לא תביא את מספקי המים לכדי הגדלה משמעותית של כמות המים המוצעת.

אף שעקומת ההיצע על פי רוב עולה משמאל לימין, ישנם יוצאי דופן. דוגמה לכך היא פונקציית היצע של [[עבודה (כלכלה)|עבודה]], העולה תחילה משמאל לימין, אך בשלב כלשהו נוטה אחורנית ועולה מימין לשמאל. באופן כללי, ככל ששכרו של עובד גדול יותר, כך הוא מוכן לספק כמות גדולה יותר של שעות עבודה. הסיבה לכך היא ששכר גבוה מעלה את ה[[תועלת שולית|תועלת השולית]] של העבודה, ובהתאם, גם את ה[[עלות אלטרנטיבית|עלות האלטרנטיבית]] של אבטלה. ואולם, כאשר שכרו גבוה בצורה קיצונית, העובד יכול לחוות "תועלת שולית פוחתת" ביחס לשכרו. כלומר, אם שכרו של אדם הוא מיליון ש"ח לחודש, אזי ייתכן שעלייה של 10,000 ש"ח לא תשפיע עליו יותר - ייתכן כי יבחר לעבוד פחות ופחות, ויעדיף לבזבז את זמנו על שעות פנאי.

 

 

==היצע מול ביקוש==