תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים, \1ליניארי
שורה 24:
עקומת ההיצע היא הביטוי הגרפי של פונקציית ההיצע. מקובל להציגה במערכת צירים שבה הציר האנכי מודד את המחיר (P), והציר האופקי את הכמות (Q). זוהי תצוגה [[מתמטיקה|מתמטית]] מקובלת, אך עם שוני קל מהמקובל: כאן מוצג המשתנה הבלתי-תלוי – המחיר – על הציר האנכי, והמשתנה התלוי – הכמות – על הציר האופקי. כצפוי מהיותה של פונקציית ההיצע פונקציה עולה בדרך כלל, עקומת ההיצע המתקבלת היא בצורת קו עולה משמאל לימין.
 
פעמים רבות מקובל לציירה, סכמתית ולצורכי פשטות הדיון, כקו ישר אלכסוני, אף שאין היא מייצגת בהכרח [[פונקציה לינאריתליניארית]]. בפועל, צורתה המלאה עשויה להיות [[פונקציה קעורה|קעורה]] או [[פונקציה קמורה|קמורה]], או כל צירוף בין השניים (כאן יש לשים לב לעובדה שבשל ההיפוך מן המקובל בין ציר ה-X לציר ה-Y, משמעות המושגים "קעורה" ו"קמורה" מתהפכת). השרטוט כקו ישר עולה משמאל לימין משמעותו, על פי רוב, שלצורך הדיון העקרוני די לנו בידיעת מגמתה הכללית של העקומה ומידת שיפועה בטווח הרלוונטי לצורך הדיון. שיפועיה המשתנים של העקומה לרוחב כמויות ייצור היפותטיות הרחוקות מטווח הדיון הרלוונטי, ממילא כמעט בלתי ניתנים לאמידה ולמדידה.
 
בדרך כלל, גם לא מקובל להצמיד מספרים שמייצגים ערכים מדויקים של מחיר וכמות על צירי העקומה (למעט בדוגמאות פשטניות לצורכי לימוד). זאת משום שעקומת היצע נועדה לנתח מגמות ומאפיינים, שניתנים עקרונית לאמידה וחיזוי בידי כלכלנים בערכים כלליים ובשיעורים, אך כמעט בלתי אפשרי לבצע מדידה מדויקת ואמיתית בשטח של ערכים אלה. זאת בעיקר משום שבאף שוק לא מתקיימת במלואה מערכת ההנחות הנדרשת במודלים של כלכלת שוק, ויצרנים אינם פועלים בהכרח באופן "רציונלי" כהגדרתו הכלכלית.
שורה 44:
מן הבחינה הגרפית, היצע קשיח לחלוטין יוצג על מערכת הצירים כקו ישר אנכי לחלוטין, כלומר בכל מחיר נתון הכמות המוצעת היא תמיד אחת, יחידה וקבועה. בהתאמה, היצע גמיש לחלוטין יוצג במערכת הצירים כקו אופקי לחלוטין. בין שני מקרי הקיצון טווח רחב של שיפועים אפשריים של העקומה, שבו ככל שהשיפוע מתון יותר כך ההיצע גמיש יותר.
 
ראוי לציין שגמישות עשויה להשתנות באזורים שונים של העקומה. היות שפונקציית ההיצע אינה בהכרח לינאריתליניארית (כזו שעקומתה בצורת קו ישר עם שיפוע קבוע), הרי שבנקודות ובטווחים שונים לאורך העקומה ניתן למדוד גמישויות שונות. גם מקרי הקיצון – היצע קשיח לחלוטין או היצע גמיש לחלוטין – עשויים בהחלט לחול רק לגבי טווח מסוים של העקומה, ולא לכל אורכה. את הכלכלנים מעניינת בדרך כלל הגמישות בטווח הרלוונטי שסביב אזור המחירים והכמויות העומדים על הפרק לדיון ולניתוח. על כן, מקובל להתייחס לגמישות כעניין נקודתי, ולאמוד אותה בנקודה רלוונטית מסוימת בעקומה, מתוך הבנה שהגמישות באזורים אחרים של העקומה עשויה להיות אחרת.
 
לצורך הדגמת עניין הגמישות, נביט בשוק מי השתייה בכפר השוכן על גדת [[פלג (גוף מים)|פלג]] [[מים]]. על פני טווח רחב של כמויות הצריכה, ניתן לראות את היצע המים כגמיש ביותר: ניתן לספק לתושבי הכפר כל כמות מים שתידרש, בקלות יתרה ובעלות נמוכה מאוד, שאין סיבה להניח כי תגדל בקצב גובר עם גידול צריכת המים. במצב זה עקומת ההיצע של המים שטוחה מאוד, היינו גמישה. החל מכמות מסוימת, הולך ונעשה קשה יותר ויותר לספק את המים. הפלג המקומי אינו מספיק, ויש לחפור בארות, להוביל מים ממקומות מרוחקים יותר באזור, וכדומה. עלות אספקת כל קוב נוסף של מים הולכת ועולה, ועקומת ההיצע של המים מקבלת שיפוע הולך וגובר, שמשמעותו התקשחות הולכת וגוברת של היצע המים. בכמויות גדולות מאוד, כבר מוצו כל עתודות המים המקומיות, התת-קרקעיות והאזוריות, ועקומת היצע המים מקבלת צורה המתקרבת לאנכית. בשלב זה, גם עלייה ניכרת יחסית של מחיר המים, לא תביא את מספקי המים לכדי הגדלה משמעותית של כמות המים המוצעת.
שורה 52:
אף שעקומת ההיצע על פי רוב עולה משמאל לימין, ישנם יוצאי דופן. דוגמה לכך היא פונקציית היצע של [[עבודה (כלכלה)|עבודה]], העולה תחילה משמאל לימין, אך בשלב כלשהו נוטה אחורנית ועולה מימין לשמאל. באופן כללי, ככל ששכרו של עובד גדול יותר, כך הוא מוכן לספק כמות גדולה יותר של שעות עבודה. הסיבה לכך היא ששכר גבוה מעלה את ה[[תועלת שולית|תועלת השולית]] של העבודה, ובהתאם, גם את ה[[עלות אלטרנטיבית|עלות האלטרנטיבית]] של אבטלה. ואולם, כאשר שכרו גבוה בצורה קיצונית, העובד יכול לחוות "תועלת שולית פוחתת" ביחס לשכרו. כלומר, אם שכרו של אדם הוא מיליון ש"ח לחודש, אזי ייתכן שעלייה של 10,000 ש"ח לא תשפיע עליו יותר - ייתכן כי יבחר לעבוד פחות ופחות, ויעדיף לבזבז את זמנו על שעות פנאי.
 
דוגמה נוספת לעקומת היצע לא נפוצה היא עקומת ההיצע של חברות ייצור ב[[שירות ציבורי|שירות הציבורי]]. ה[[עלות קבועה|עלות הקבועה]] מהווה חלק גדול מה[[עלות הכוללת|עלות כוללת]] בחברות מסוג זה, ולכן גם את העלות השולית (עקומת ההיצע) מחשיבים לעתיםלעיתים כקבוע.
 
==היצע מול ביקוש==