חדוה ואני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל
שורה 35:
'''חדוה ואני: ופרשת קורותינו בעיר תל-אביב''' הוא ספרו השני של [[אהרן מגד]], שפורסם בשנת [[תשי"ד]]–[[1953]] בהוצאת [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]] (ספרית ילקוט) וועדת התרבות של מועצת פועלי חיפה. הספר זיכה את מגד ב[[פרס אוסישקין]].
 
העלילה [[סאטירה|סטירית]] ומתארת זוג, חדוה ושלומיק, אשר עובר מן ה[[קיבוץ]] לעיר. בעלילה, מגד מקביל בין חיי הקיבוץ האידאליסטייםהאידיאליסטיים והשקטים לבין העיר, המוצגת כמסואבת. חדוה מוצגת כבעלת מוטיבציה רבה מאוד להצליח בעיר, בכל מחיר, בעוד ששלומיק מעוניין לשוב לקיבוץ (אליו הזוג שב). בראיון שהעניק מגד בספטמבר 2008 למוסף "שבעה לילות" של [[ידיעות אחרונות]] אמר מגד כי הוא מתחרט על כתיבת "חדוה ואני":
:"''יש ספרים שאני מתחרט שכתבתי. למשל 'חדוה ואני‭,'‬ למרות שהוא הצליח מאוד והפך למחזה ולסדרת טלוויזיה. השפה הזאת שבה הוא נכתב, זה יותר מדי. קצת שלום עליכם, קצת מנדלי מוכר ספרים, קצת הזז ואחרים – זה לא בדיוק אני''"{{הערה|1=יוני ליבנה, "[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3593135,00.html רוח ימים], באתר [[ynet]]}}