חואנג שיאנפאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
}}
{{שם בסדר המזרחי|חואנג}}
'''חואנג שיאנפאן''' (ב[[מנדרינית תקנית]]: '''黄现璠''', ב[[פין-יין]]: '''Huáng Xiànfán''';{{כ}} [[13 בנובמבר]] [[1899]] - [[18 בינואר]] [[1982]]) היה [[היסטוריון]], חוקר [[תרבות]], [[אנתרופולוג]], [[אתנולוגיה|אתנולוג]] ו[[בלשן]] [[סין (אזור)|סיני]]. בתחומי ההיסטוריה והתרבות שיאנפאן התמקד בחקר ילִידי ה[[ג'ואנג]] ומכונה "[[אבי ההיסטוריה של ג'ואנג]]".
==ביוגרפיה==
חואנג שיאנפאן נולד למשפחת איכרים [[סין (אזור)|סינית]] בכפר [[פוסוי]], כיום במחוז [[גואנגשי]] הדרומי. סיים לימודי תואר ראשון ב[[היסטוריה]] ב[[קולג']] בנַאנִּינְג. ב-1926, החל ללמוד ב[[אוניברסיטה]] ב[[בייג'ינג]], כתלמידו של חן יואן, ובהמשך קיבל מאסטר בהיסטוריה בשנת 1935.
לאחר מכן עבר חואנג ל[[יפן]], שם למד ב[[אוניברסיטת טוקיו]]. לאחר פרוץ [[מלחמת סין-יפן השנייה]] ב-1937, הוא חזר לסין, והרצה ב[[אוניברסיטה]] [[גואנגשי]], בה מונה לפרופסור חבר להיסטוריה ולאחר מכן ראש המחלקה לספרות. ב–1941 התמנה כפרופסור ל[[היסטוריה של סין|היסטוריה סינית]] באוניברסיטת [[סון יאט סן]] ב[[גואנגדונג]]. בשנים 1982-1953 היה [[פרופסור]] לתולדות סין ב[[אוניברסיטה]] [[גואנגשי]]. במהלך השנים פרסם חואנג עשרות מאמרים וספרים ונחשב למומחה החשוב ביותר לנושא ה[[היסטוריה]] הסינית ו[[אנתרופולוגיה]]. בשנות חייו המאוחרות יותר עסק ב[[ג'ואנג]] ופרסם מספר ספרים ומאמרים בנושא. חואנג הלך לעולמו ב[[גואנגשי]] בגיל [[83]] ונקבר בחלקת הקבר הממשלתית בבית הקברות של [[נַאנִּינְג]] ב[[גואנגשי]].
| |||