האסכולה הבורגונדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ וושינגטון -> וושינגטון די. סי. (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 11:
ככל שנפוצו המוניטין של בורגונדיה ברבים, גדל מספר המוזיקאים מכל אותו חבל ארץ, שבאו אליו לשם לימודים וקידום קריירה. שליטי בורגונדיה לא הסתפקו בהיותם פטרוני האמנויות, אלא השתתפו בהן באופן פעיל: [[שארל האמיץ]] ניגן ב[[נבל]] וחיבר [[שאנסון|שאנסונים]] ו[[מוטט]]ים (אם כי שום חיבור משלו לא שרד במצב המאפשר ייחוס מהימן). הדוכסים הבקיאים בהלכות העולם עודדו גם חיבור מוזיקה חילונית במידה של חירות שכמעט לא נודעה קודם בתולדות המוזיקה באירופה, מאפיין המגדיר כשלעצמו את תקופת בורגונדיה כתופעה ייחודית לרנסאנס{{הערה|1=Reese, p. 4-8}}
 
נדידה זו של תרבות מוזיקלית מ[[פריז]] מזרחה גם מקבילה לחלוקה המוסכמת (וכלל לא מקובלת על כלל העולם) של תולדות המוזיקה ל[[ימי הביניים]] ול[[תקופת הרנסאנס]]; בעוד ש[[גיום דה מאשו]] נחשב לעתיםלעיתים קרובות לאחד מאחרוני המלחינים של ימי הביניים, [[גיום דופאי]] נחשב במקרים רבים למלחין הרנסאנס הראשון בעל החשיבות.
 
שארל האמיץ נהרג בשנת 1477 בקרב ננסי, באחד מנסיונותיו לספח עוד שטחים לאימפריה שלו. אחרי מותו המשיכה המוזיקה לשגשג כמקודם, אבל הפלך נחלק פוליטית, [[דוכסות בורגונדיה]] נטמעה ב[[צרפת]] ורוב [[ארצות השפלה]] היו לחלק משטחי הכיבוש של הענף ה[[ספרד]]י של [[בית הבסבורג]] (ראו [[שבעה-עשר המחוזות]]). הן החצר הצרפתית והן ההבסבורגים טיפחו את המוזיקה; מכל מקום, סגנון צרפתי החל להתפלג מזה של ארצות השפלה, בייחוד במוזיקה חילונית ובתקופה שאחרי 1500.
שורה 28:
את הברז'רט פיתחו מלחינני בורגונדיה עצמם; הוא היה דומה לווירלאי אבל קצר יותר, בן בית יחיד.
 
רוב המלחינים כתבו גם מוזיקת קודש ב[[לטינית]]; דבר זה עמד בתוקפו למשך עוד כמה דורות. הם כתבו הן [[מיסה (מוזיקה)|מיסות]] והן [[מוטט]]ים, כמו גם מחזורי מגניפיקטים. בתקופה זו השתנתה המיסה מקבוצה של פרקים נפרדים שנכתבו בידי מלחינים שונים, לעתיםלעיתים קרובות תוך שימוש בטכניקה של מוטיב ראשי, למחזורים מאוחדים המבוססים על [[קנטוס פירמוס]]. דופאי, בינשואה, בנואה, רג'ינלד ליברט ואחרים כתבו כולם מיסות מחזוריות. אחת הנעימות המועדפות לשימוש כקנטוס פירמוס הייתה l'homme armé, שלא רק מלחיני בורגונדיה עשו בה שימוש אלא גם מלחינים במאות הבאות; למעשה הייתה זו הנעימה הנפוצה ביותר בשימוש כבסיס לחיבור מיסה בכל תולדות המוזיקה.
 
במהלך תקופה זו השתנה המוטט מן הדגם האזוריתמי של [[המאה ה-14]] ליצירה ה[[פוליפוניה|פוליפונית]] השעועה, העשויה פרקים פרקים, שמוצאים ביצירתם של מלחיני בורגונדיה המאוחרים כמו בינואה. במוטטים, כמו גם במיסות ושאר יצירות הקודש, נעשה שימוש בטכניקה מוזיקלית נפוצה, ה[[פובורדון]], הירמון של קנטוס נתון ב[[אקורד|סקסט-אקורדים]], מקושט מדי פעם למניעת מונוטוניות. מוזיקה שחוברה בטכניקת הפובורדון אפשרה הבנה ברורה של הטקסט המושר ובה בעת עקפה את הפשטות היתרה של הקנטוס פלאנוס.
 
חצרות בורגונדיה טיפחו גם את המוזיקה האינסטרומנטאלית, לעתיםלעיתים קרובות כמוזיקה לריקודים. מאפיין מיוחד של הסגנון האינסטרומנטאלי הבורגונדי הייתה העדפת הדוכסים למוזיקה לכלים קולניים ([[חצוצרה|חצוצרות]], [[טמבורין]], [[שום (כלי נגינה)|שום]] ו[[חמת חלילים]]) וכמות המוזיקה לכלים אלה ששרדה מאז עולה על זו, שנכתבה לכלי תקופה אחרים כמו [[לאוטה]] או [[נבל]]. בביצועי התקופה היה מקובל להציב את הכלים הקולניים במקום מוגבה, כגון יציע, ואילו יתר הכלים נמצאו סמוך יותר אל המחוללים.{{הערה|שם=wright}}
 
עם הצורות האינסטרומנטאליות נמנו ה"באס דאנס", או "באסאדאנצה", מחול טקסי בעל אופי אומר כבוד וקצב איטי יחסית. באס דאנס טיפוסי היה במקצב זוגי, בחלוקת-משנה לשלשות (בתיווי מודרני, 6/8), ולעתיםולעיתים קרובות בא מיד אחריו מחול מהיר, ה"טורדיון" או "צעד בראבאנט".{{הערה|1=Gleason, p. 101-102.}}
 
האסכולה הבורגונדית הייתה הדור הראשון של מה שנודע לעתיםלעיתים בשם [[האסכולה הפרנקו-פלמית]], דורות אחדים של מלחינים בטווח של 150 שנה, שחיברו מוזיקה בסגנון ה[[פוליפוניה|פוליפוני]], המתקשר עם נוהלי ההלחנה המקובלים ב[[תקופת הרנסאנס]]. דורות מאוחרים יותר, שלא קיימו שום קשרים מיוחדים עם החצר או המחוז הבורגונדי אך היו קשורים ביניהם בכוח קרבה גאוגרפית ועשייה מוזיקלית משותפת, כללו שמות כמו [[יוהנס אוקכם]], [[יאקוב אוברכט]], [[ז'וסקן דה פרה]], [[אדריאן וילארט]] ו[[אורלנדו לאסוס]].
 
==כתבי יד==